הרשימה האחרונה של מייבל בומונט

הסקירה שלי:

ספר מקסים! סיפור מרגש, אנושי ועדין על זוגיות, על אהבה, על חברות, על נתינה, על בחירות בחיים ועל היכולת להשתנות ולשנות גם בגיל מבוגר.

נהניתי מהקריאה ואני ממליצה בחום!

ארתור, בעלה של מייבל בומונט, נהג להשאיר לה רשימות בכל מקום בבית. השניים היו נשואים למעלה מ 62 שנים וחיו חיים שקטים, חיי שיגרה נוחים ואהבו זה את זו.

יום אחד ארתור הלך לעולמו במפתיע, הוא הפסיק לנשום ומייבל לא ידעה איך היא תוכל להמשיך לחיות בלעדיו.

ואז היא מצאה את הרשימה האחרונה שהוא השאיר לה שבה היה כתוב: "למצוא את ד".

מייבל הייתה בטוחה שהוא רצה שהיא תחפש את חברתה הטובה דוט, שהייתה חברת ילדות שלה,

עד שיום אחד, לפני כ 60 שנים, היא ניתקה קשר, עזבה ללונדון בלי הודעה מוקדמת ומאז הן לא התראו ולא היה ביניהן שום קשר.

מייבל בודדה, היא לא רגילה להיות לבד, כל חייה ארתור היה לצידה. כדי להעסיק את עצמה היא מחליטה למלא אחר בקשתו האחרונה של ארתור ולנסות לגלות מה קרה לדוט, היא אפילו לא יודעת אם היא חיה או מתה.

מייבל מתחילה לחקור, לשאול אנשים מהעבר ולנסות לגלות מה עלה בגורלה של דוט. היא מתחברת עם נשים נוספות שנכנסות לחייה כאשר לכל אחת יש בעיות משלה כמו בעל בוגד, בנות שניתקו קשר והורים מבוגרים. החברות מתגייסות ועוזרות לה לחפש רמזים על דוט והיא מנסה לעזור להן להתמודד עם הבעיות שלהן.

החיפוש מוביל את מייבל לזיכרונות ואירועים מהעבר, היא מנתחת מה קרה, למה דוט ניתקה קשר וגם מגלה על הדרך פרטים חדשים על בעלה, על אחיה שמת במפתיע והשאיר אותם כואבים עד היום ובעיקר על דוט שאחיה היה מאוהב בה ותכנן להתחתן איתה.

מייבל נאלצת להתמודד עם דברים מהעבר שניסתה להדחיק כל חייה ועם בחירות גורליות שעשתה ולומדת להכיר את עצמה מחדש.

אחרי המסע העצמי וההקשבה לרצונותיה, אולי היא תצליח סוף סוף להיות שוב מאושרת.

ספר נוגע ללב, מלא תובנות על החיים, עם גילויים מפתיעים שגרמו לי להזיל דמעה.

התאהבתי במיייבל, אישה אנושית, טובת לב, מלאת נתינה, מלאת הומור ובהחלט מגיעה לה אהבה אמיתית.

אהבתי את הסוף המפתיע והמרגש.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

בעלה של מייבל בומונט, ארתור, אהב רשימות. הוא נהג להשאיר לה אותן בכל פינה.

אבל ארתור איננו. הוא הלך לעולמו בשקט, בעדינות. והוא השאיר אחריו רשימה ובה סעיף אחד בלבד: "למצוא את ד".

מייבל משוכנעת שהיא מבינה למה ארתור התכוון. הוא רצה שהיא תחפש את החברה הכי טובה שלה, דוט, אותה ראתה לאחרונה לפני יותר משישים שנה.

אבל נראה שזו משימה בלתי אפשרית. מייבל אפילו לא יודעת אם דוט עדיין בחיים. וחוץ מזה, כל קצה חוט שהיא בודקת מוביל לנשים נוספות שזקוקות לעזרה — עם בעלים, עם בנות ועם הורים. הרשימה הולכת ומתארכת, ובחיפוש אין פריצת דרך.

מה שמייבל לא יודעת הוא שהרשימה נועדה להוביל אותה להישיר מבט אל עברה, ואם היא תצליח לעשות כן, אולי היא אפילו תעזור לה למצוא שוב את האושר. ספר צובט לב, יפהפה ומרומם נפש שלא תוכלו לקרוא בלי לחייך ובלי להזיל דמעה.

לורה פירסון פרסמה מאמרים ב"גרדיאן" וב"טלגרף" וכתבה ספרים רבים שהיו לרבי מכר. הרשימה האחרונה של מייבל בומונט הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.