לבן מכבסים בתשעים מעלות

הסקירה שלי:

ספר חזק, מטלטל, עצוב ולא קל אבל יש בו המון אופטימיות, הוא מתובל בהומור ונותן תקווה שמכל משבר אפשר להשתקם כי "החיים חזקים מהכל".

בין הדפים מורגש המון כאב של הגיבורה, עצב והרגשת בדידות, אבל גם אופטימיות, התמקדות בזיכרונות נעימים מהעבר והביחד של המשפחה.

זה ספר מיוחד שכתוב בצורת מכתבים של בת לאמה האהובה. הסיפור העצוב מעורר חמלה והרגשתי הזדהות עם הגיבורה ועם מה שעברה שחלקו נוגע לי אישית. הספר מראה כמה החיים שבריריים, הוא דן בפחדים הכי בסיסיים של כל ילד ואדם בכלל והחיפוש של כולם, בכל גיל, אחר חום ואהבה.

הסיפור שם דגש על חשיבות המשפחה, שנמצאת שם תמיד ומשמשת מקור לתמיכה כשמתרחש אסון. מורגש בו הרצון של הגיבורה לחיות ולהירפא למרות האובדנים והקשיים שהחיים זימנו לה.

זה מעין רומן התבגרות הכולל מחשבות, רגשות, המון כנות בחשיפת הפחדים מלאבד מישהו יקר, התמודדות עם אובדן, רגשות אשמה שהחיים ממשיכים כרגיל והמון געגועים והוא מבוסס על אירועים שקרו באמת.

הספר מראה שבתוך כל חושך יש גם נקודות אור, צריך לחיות את הרגע ולהתרכז בדברים הטובים.

לקח לי זמן להיכנס לספר. העמודים הראשונים מלאים פרטים ודמויות והיה לי קשה לעקוב אבל לאחר מכן נשאבתי ולא יכולתי להפסיק לקרוא עד הסוף המרגש.

קראתי בכמה שעות ואני ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש בשנות השבעים ביוגוסלביה. הילדה, ברוניה, מתארת במכתביה לאמה את הילדים משחקים בחוץ, היא ילדה מאושרת. היא מספרת על הטיולים שעשו, על המפגשים עם המשפחה הקרובה והרחוקה ומשלבת המון רגעים מצחיקים. ברוניה, ילדה שמחה, משחקת עם אחיה הקטן, לומדת סקי וחולמת להיות רופאה.

ואז מחלה מגיעה למשפחה של ברוניה, הילדה חווה פחדים וחוסר וודאות עד שאסון נורא נוחת על המשפחה. ברוניה חווה אובדן קשה וחייה מתהפכים. היא מתקשה בלימודים והציונים שלה נמוכים. לאט לאט היא מנסה להשתקם ולהיאחז בחיים, תוך התמקדות בזיכרונות היפים מהעבר, במצבים מצחיקים שהיו להם ביחד ובעזרת דמיונה הפורה היא מצליחה להירפא ולהמשיך בחייה למרות הגעגועים החזקים למי שכל כך אהבה.

ברוניה מתבגרת, מצליחה שוב להנות, מבלה בדיסקוטקים ואפילו מכירה בן זוג. יום אחד, לאחר שהשניים יצאו לטיול, ברוניה מרגישה לא טוב ואז שוב נוחתת עליה בשורה קשה והיא יוצאת למסע הישרדות.

בדרך ברוניה עוברת עליות וירידות, תקוות ואכזבות ולמרות שהיא חזקה ושורדת, היא חיה תמיד בחרדות וסובלת מחלומות עם סיוטים.

כשהיא מצליחה להתאושש, שוב פוקד את המשפחה אסון והיא חווה עוד אובדן קשה מנשוא ושוב אבל ודיכאון אבל ברוניה, רווית האסונות, יודעת שיש חיים למרות הכל ואסור לוותר עליהם וגם מכאן היא תצליח לצאת.

דמותה של ברוריה מעוררת הזדהות, היא מקור השראה, מלאה באנושיות, אמיצה וחזקה ומוכיחה לכולם שהחיים יפים וחשוב להילחם עבורם.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

שנות השבעים, יוגוסלביה. ילדי השכונה משחקים בינות חבלי הכביסה המתייבשת בשמש, וברוניה ביניהם. אולם ילדותה התמימה נקטעת כשמחלה קשה מטלטלת את המשפחה, וברוניה ניצבת מול פחדים גדולים ממה שחוותה אי־פעם. אבל וצל של אובדן מרחפים מעל שמחת נעוריה. אבל דווקא בתוך האפלה, מתגלים שביבי אור; ברוניה נשענת על זיכרונות מתוקים, על הומור שמפיג את העצב, ועל דמיונה הפרוע, המכניס קורטוב של פלא גם למציאות הכואבת. סיפורה, הכתוב כמכתב אהבה מבת לאמה, שזור באופטימיות ובחום אנושי, גם כשהוא נוגע בפצעים העמוקים ביותר. זהו רומן התבגרות כן, מרגש ושובה לב, הנרקם מתוך אירועים שקרו באמת, מלא הומור, חום ואהבה.

לבן מכבסים בתשעים מעלות הוא ספר ביכורים עוצמתי ומעורר השראה שכבש את סלובניה בסערה והפך לסנסציה ספרותית, זכה בפרס קרסניק היוקרתי לרומן הטוב ביותר לשנת 2018, תורגם ל־12 שפות ובימים אלה מעובד לסרט קולנוע.

"ספר שמצליח לצעוד בשבילים האפלוליים של החיים בפרוזה משמחת וסוחפת, מתובלת בקצת שובבות ואירוניה." – Delo

"רומן שאינו חושש להתבונן בארעיות חיינו ובפחדים הכמוסים שלנו – ועם זאת זוהר באהבה, באומץ, בתקווה ובחיפוש אחר האמת." – Siol

"הספר שואב אותך פנימה כמו ניחוח הכביסה הטרייה בבית סבתא – חמימות וביתיות מציפות את הדפים, אך מתחת לפני השטח רוחש אי־שקט שמסרב להרפות." – Journal.hr