מכתבים מאמא

הסקירה שלי:

ספר מרגש עד דמעות, עצוב אך מלא תקווה שכולל מכתבים ומתנות שהותירה אם חולה סופנית לבתה כדי שילוו אותה לאחר מותה. המכתבים מלמדים על האהבה ללא תנאי של האם לבתה, על מסירות ראויה להערצה ועל חוכמת חיים מהניסיון שצברה, שאותה רוצה האם להעביר לבתה על מנת שתחיה חיים טובים ומאושרים גם כשהיא כבר לא לצידה.

אני ממליצה לקרוא את הערת המחברת בסוף הספר בו היא מספרת  שהסיפור מבוסס על חייה. לאחר מותה של אמה היא מצאה שאמה השאירה לה מכתבים והוראות בארגז קרטון שמיועדים לאירועים מיוחדים שסיפקו לה תובנות באשר למחשבותיה של אמה בהתמודדות עם מחלתה ועל חייה בכלל.

דרך המכתבים היא יצרה קשר עם אנשים שאמה הכירה כמו הפסיכולוגית ובן זוג לשעבר ולמדה מהם הרבה על אופייה של אמה. בקופסה היא מצאה גם מכתב מרגש ליום הולדתה הראשון שיתרחש בלעדי אמה שבו היא קובעת ש "אהבה חזקה יותר ממוות" ושהיא תמיד תהיה חלק ממנה ואוהבת אותה.

הספר לא קל שכן הוא עוסק באובדן, כאב ואבל. סיפור התמודדות של ילדה עם אם חולה ועם מוות.

החלק הראשון שבו מתוארת ההתמודדות של האם עם המחלה והדעיכה היה לי קשה עד כדי בכי. הייתי צריכה לעשות הפסקה ולעכל, זה קשה במיוחד כי מדובר בילדה שנותרה יתומה.

בהמשך הבת עוברת אירועים בחייה כשמכתביה של האם מלווים אותה ומדריכים אותה בנקודות חשובות בחייה.

הכתיבה מאד זורמת והספר נקרא בנשימה אחת, הוא מכיל הרבה תובנות על החיים ולמרות הקושי אני ממליצה בחום!

אמה של גוון חלתה בסרטן סופני כשהיא הייתה בת שלוש. האם פנתה למרפא לא קונבנציונלי וניסתה לעשות הכל כדי להבריא. כנגד כל הסיכויים, היא הצליחה לחיות עוד שמונה שנים עד שהמחלה הכריעה אותה ולא עזר גם כשבסופו של דבר הסכימה לפנות לרפואה הקונבנציונלית.

בתקופה הזאת האם הכינה קופסה עם מכתבים ומתנות לכל אבן דרך חשובה בחיי בתה עד גיל שלושים: ימי הולדת, שנות ההתבגרות, קבלת רישיון נהיגה, סיום הלימודים ועוד.

עשרים שנה לאחר מות האם, היא ממשיכה ללוות את בתה גם כשהיא פיזית לא לצידה. היא מלווה אותה במילים דרך המכתבים, מחבקת אותה ומרפאת אותה בצמתים משמעותיות בחייה.

דרך המכתבים גוון מגלה המון דברים על אמה, על הזוגיות של אמה ואביה, על בני זוג קודמים של אמה ובעיקר על האהבה האינסופית של אמה כלפיה.

כשגוון מגיעה לגיל שלושים נותרו לה עוד שלוש מתנות סגורות שכדי לפתוח אותן היא צריכה להגשים  שלושה דברים משמעותיים בחייה: אירוסים, נישואים ותינוק ראשון.

סיפור נוגע ללב על כוחן של מילים ועוצמת האהבה של אם לבתה.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

אמא של ז'נביב (גְוֶון) קינגסטון חלתה בסרטן סופני כשגוון היתה בסך הכול בת שלוש. היא סירבה להיכנע וכנגד כל הסיכויים המשיכה לחיות עוד שמונה שנים. בזמן הזה, בשקט ובסבלנות, היא מילאה קופסה אחת ובה מכתבים ומתנות לכל אבן דרך חשובה בחיי בתה, עד גיל שלושים: ימי ההולדת, שנות ההתבגרות, קבלת רישיון הנהיגה, סיום הלימודים. היא ידעה שלא תוכל להיות שם בגופה — אז דאגה להיות שם בנפשה. שני עשורים לאחר מותה, אמה של גוון הצליחה להמשיך לנהל שיחה מתמשכת עם בתה גם כשכבר לא היתה לצדה.

היום, כשגוון עצמה כבר בשנות השלושים לחייה, שלוש מתנות אחרונות נותרו סגורות: לכבוד האירוסים, לכבוד הנישואים ולכבוד התינוק הראשון.

מכתבים מאמא הוא זיכרון מופלא, כן ונוגע ללב, על שיחה שנמשכת מעבר למוות ועל אישה אחת שלא הפסיקה להיות אֵם. זהו סיפור על ילדות בתוך צל של אובדן, על התמודדות עם כאב ושבר, על אור שנשמר בתוך המילים. סיפור על משפחות, על מורשת, ועל אהבה שנשארת — וממשיכה ללוות, לחבק, ולרפא. כמו שאמה כתבה "אהבה חזקה יותר ממוות".

ז'נביב קינגסטון היא בוגרת תואר ראשון בתיאטרון ובלשנות מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ותואר שני במשחק מאוניברסיטת בראון ותיאטרון טריניטי. היא כתבה ארבעה מחזות.

"ספר ביכורים עוצר נשימה על ההתמודדות עם מותה של אם… הרהור יפהפה ורחב לב על שכול ומשפחה." – Publishers Weekly

"כשהאבל שלה משנה צורה עם השנים, קינגסטון מלמדת אותנו דבר חיוני על הדרך לאסוף, לשמור ולטפח זיכרונות של אהובים לאורך החיים". – Kirkus Reviews