תשרין

תמונה של הספר

מחבר: איימן סיכסק, הוצאה לאור: אחוזת בית ספרים, תרגום: לא רלוונטי, מס' עמודים: 224.

הסקירה שלי:

סיפור על ההשפעה החזקה שיש להסתרת סודות בתוך המשפחה. סיפור חודר ללב, כתוב בשפה יפה ועשירה שעורר אצלי המון מחשבות. ממליצה בחום!

הגיבור הוא וואחיד, מרצה לכימיה, גר עם אשתו בחיפה. אחיו זוהיר יושב בכלא עקב בעיות סמים.

יום אחד וואחיד מגלה תמונה בארון של אמו. בתמונה מופיעה נדיה, אחותה של אמו שנרצחה לפני ארבעים שנה ביפו כנראה עקב חילול כבוד המשפחה. הסוד הזה היה שמור היטב. רק זוהיר ידע אודות הסיפור והתחייב לשמור את הסוד לעצמו. גם הנשים של זוהיר וואחיד יודעות ולא מספרות.

וואחיד סקרן ואי הידיעה לא מרפה ממנו ומעבירה אותו על דעתו עד שיום אחד הוא מתפתה למעשה בלתי הולם ואף עובר תאונה.

וואחיד מחליט לכתוב לאחיו לכלא כדי לנסות לברר מה ארע. הוא גם נפגש עם אשתו של אחיו כדי לנסות להוציא ממנה מידע.

הסוד שהסתירו עבר מדור לדור עד שכבר אף אחד לא יודע מה באמת קרה. הזכרונות של כולם הפכו במהלך השנים לעובדות. תחילת המעשה במתווך קרקעות ערבי שרצה למכור ליהדוים פרדס ביפו והמעשה הוביל לויכוחים וסכסוכים שהסתיימו ברצח.

הסיפור נע בין יפו, מקום הולדתו של וואחיד, לבין חיפה, מקום מגוריו הנוכחי עם אשתו וכן בין עזה ועילבון.

נהניתי לקרוא את היצירה המיוחדת הזו. סודות יכולים להרוס משפחה.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

תצלום ישן של אישה צעירה מבצבץ במקרה ממדף בארון בגדים, ומעיר מרבצו סוד משפחתי ישן.

וואחיד עאטף, מרצה צעיר לכימיה המתגורר בחיפה, כותב לאחיו הגדול היושב בכלא ומבקש ממנו שיספר לו את מה שהוא יודע על דודתם שנרצחה ביפו לפני ארבעים שנה ושמותה היה אפוף תמיד שתיקה ומועקה. אבל אחיו אינו נענה לו, וגם אמם שומרת על אחותה המתה מפניו, ואפילו אשתו של וואחיד מסתירה ממנו משהו. כל אלה רק מגבירים את סקרנותו. החקירה הבלשית-משפחתית סוחפת את וואחיד, וצעד אחר צעד הוא מתקרב אל הסוד שחשיפתו, כך מתברר לו, תטלטל לא רק את חייו, אלא את חיי משפחתו כולה.

“תשרין” הוא רומן על משפחה שההסתרה והשקר עוברים בה מדור לדור כמעין ירושה ארורה. גיבורי הספר מבקשים להושיט יד ולגעת באהוביהם, אבל שוב ושוב הם נכשלים: מכתבים מגיעים לנמענים הלא נכונים, שיחות טלפון אינן נענות בזמן, וזיכרונות משובשים מתחפשים לעובדות. גם קוראי הספר – המיטלטלים עם גיבוריו בין יפו לחיפה, דרך עזה ועיילבון, ובין תודעותיהן של הדמויות – מוצאים את עצמם חותרים אל איזו אמת היסטורית שראשיתה, כנראה, בפרדס יפואי אחד שמתווך קרקעות ביקש למכור ליהודים, וסופה אינו ידוע.

איימן סיכסק, הכותב בעברית פיוטית על גיבורים שרובם ערבים אזרחי ישראל, מפליא לספר על זהות לאומית הנצרבת בעלילות חייהם של בני אדם. זהו ספרו השני של סיכסק, שספר הביכורים שלו, “אל יפו” (הוצאת ידיעות ספרים) זיכה אותו בשבחי הביקורת.

תגובות

תגובות