תגידו לזאבים שחזרתי הביתה

הסקירה שלי:

רומן מרגש עד דמעות, ממליצה ממליצה ממליצה!

זהו סיפור התבגרות של ילדה מופנמת בת 14 ושמה ג’ון. הסיפור מתרחש בשנת 1986. דודה של ג’ון, פין, גוסס מאיידס. הוא צייר ידוע שגר בניו יורק והוא החבר הכי טוב של ג’ון.

הוריה של ג’ון עובדים מאד קשה ואת רוב זמנה היא מבלה עם דןדה האהוב. פין הוא גם הסנדק שלה והיא לאט לאט מבינה שהיא פשוט מאוהבת בו.

פין שוקד על ציור דיוקן של ג’ון ואחותה שהיו חברות טובות והתרחקו לאט וכל מטרתו הוא לאחד את השתיים כי אין כמו משפחה. ג’ון תבין זאת מאוחר יותר.

ג’ון מבלה עם פין את ימי ראשון עד שהוא נפטר וג’ון הרוסה מכאב. בלוויה שלו היא מבחינה באדם שמסתכל עליה. אחותה מגלה לה שהאדם הזה, טובי שמו, הוא בן הזוג של פין והוא זה שהרג אותו.

טובי שולח לג’ון מכתבים וחבילות עם פריטים שהיו שייכים לפין ומבקש להיפגש איתה. רגשותיה של ג’ון מעורבים. מצד אחד הוא בן זוגו וחייב להיות אדם מקסים כי פין כזה אבל מצד שני הוא אשם במוות של פין  אז היא שונאת אותו. היא מתלבטת מה לעשות ומחליטה להיפגש איתו.

מרגע הפגישה מתפתחת ביניהם חברות מרגשת שהם שומרים בסוד גם מהמשפחה של ג’ון. ג’ון מגלה שגם טובי מתגעגע מאד לפין והיא לומדת לאהוב אותו. הוא מספר לה דברים רבים על דודה שלא היו ידועים לה לפני כן.

ג’ון מבלה עם טובי הרבה במקומות שפין אהב ונקשרת אליו. אהבתי מאד את הסוף המרגש.

ספר יפהפה,מרגש מאד, מעניין, משלב בתוכו אהבה, חברות, התמודדות עם אובדן ויחסים בין בני משפחה. אני בטוחה שהוא יהיה רב מכר. ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

"תגידו לזאבים שחזרתי הביתה" הוא רומן התבגרות מהפנט, רגיש ומרגש שמסופר בקולה הבלתי נשכח של הגיבורה, ג'וּן. זהו סיפור על אהבה, אובדן ונחמה שחולקים שני אנשים בודדים בשיאה של מגפת האיידס, ועל שתי אחיות אוהבות שהתרחקו זו מזו במרוצת השנים ומחפשות אחר דרך לשוב זו אל לבה של זו.

השנה היא 1986. האדם היחיד שבאמת מבין מה עובר על ג'וּן, נערה ביישנית ומופנמת בת ארבע-עשרה, הוא הדוד שלה פִין, צייר ניו יורקי ידוע. רק בחברתו – הרחק מהוריה השקועים בעבודה ומאחותה הגדולה והמתנכרת, גרֶטה – ג'וּן יכולה להרגיש בנוח, להיות היא עצמה בלי לחוש מוזרה. פין הוא הסנדק שלה, איש סודהּ וחברהּ הטוב ביותר. לכן, כשהוא נפטר ממחלה מסתורית שאסור לדבר עליה, עולמה של ג'וּן מתמוטט. אך מותו הטרגי של פין מוביל להיכרות מפתיעה עם גבר זר שמסייע לה להתמודד עם האובדן, להבין את נסיבות מותו של הדוד ולמצוא אפילו שלווה בנפשה המסוכסכת. רגע לפני שמתחיל טקס הלוויה של פין, ג'וּן מבחינה בגבר אלמוני גבוה ורזה, שעוקב מרחוק אחר הנוכחים ומסתלק מיד לאחר שגרטה מצביעה עליו ולוחשת לאחותה: "זה האיש שהרג את הדוד פין". אחרי שבועיים ג'וּן מקבלת חבילה הממוענת אליה, ובתוכה קנקן תה יפהפה שהשתייך לדודהּ ומכתב קצר מאותו גבר אלמוני, טובי שמו, שמבקש להיפגש איתה בחשאי. בעקבות הפגישה מתפתחת בין השניים חברות אסורה שאיש לא יודע על קיומה, ובמהלכה מגלה ג'וּן שהיא לא האדם היחיד שמתגעגע לפין ושעליה לתת אמון באדם מושמץ ושבור-לב שמבין עד כמה גדול כאבה.