שטום

תמונה של הספר שטום

מחבר: ג'ם לסטר, הוצאה לאור: תמיר//סנדיק ידיעות ספרים, תרגום: גיא הרלינג, מס' עמודים: 356.

הסקירה שלי:

וואו איזה ספר מעולה! ספר שמהרגע הראשון הוא מעניין, מלא רגש וחמלה, עצוב מאד אך גם אופטימי.
ממליצה בחום!
זהו סיפור על זוג נשוי, בן ואמה, שמגדלים בן אוטיסט בתפקוד נמוך ושמו ג’ונה. ג’ונה בן אחת עשרה ועדיין לא מדבר, הוא “שטום” (אילם ביידיש). ג’ונה עדיין עושה את צרכיו בחיתול והופך להיות אלים לקראת גיל ההתבגרות. הוריו מנסים למצוא לו בית ספר בתנאי פנימיה אך בית הספר היחיד המתאים לצרכיו, נמצא מחוץ לגבולות מקום מגוריהם ולכן לא מאפשרים להם לרשום אותו אליו.

אמה שומעת שאם היא תפרד מבעלה וג’ונה יעבור לחיות עם אביו, יגדלו הסיכויים לרשום את בנם לבית הספר המבוקש עקב היותו מטופל ע”י הורה יחיד. היא מציעה זאת לבעלה והם נפרדים.

בן עובר עם ג’ונה לגור אצל אביו, ניצול שואה בודד. אין הרבה תקשורת בינו לבין אביו, אף פעם לא היתה, אבל הקשר בין הסב לנכד חזק מאד. הסב מספר לג’ונה על עברו, דברים שאף פעם לא סיפר לבנו.

בן מרגיש שהוא אכזב את אביו, אין לו עבודה מסודרת, הוא עובד בעסק של אביו ונשען עליו כלכלית, הוא מדוכא ונופל לטיפה המרה. אבל עכשיו הוא מקדיש את כל כולו להילחם כדי להשיג לבנו את הזכות ללכת לבית הספר המתאים לו. פעם ראשונה שבן הולך על משהו עד הסוף. בהמשך הם מגיעים לבית משפט ושם מחכה להם קרב לא פשוט.

בן מאד מתגעגע לאשתו ורוצה להיפגש איתה אבל היא לא נענית לו והוא חושד שאולי יש לה מאהב. הרגשתי כעס עצום על אמה שעזבה הכל והשאירה לבעלה את הטיפול בבנם, עד שהדברים מתחילים להתבהר והכל נראה אחרת.

הספר מלא ציניות לצד קטעים קשים של ההתנהגות של ג’ונה ולצד קטעים מרגשים שבהם מתואר הטיפול המסור של בן בבנו. במיוחד ריגשו אותי הקטעים של המקלחת שבן עורך לבנו בשעות הערב והחיבוק החם שהוא נותן לו בעוטפו אותו במגבת בדרך למיטה, רגעים קטנים של אושר ששווה לחיות בשבילם.

כשמצבו הבריאותי של הסב מדרדר, חברו הטוב מוריס עומד לצידו ועוזר לבן לטפל בו. בן מתקרב לאביו יותר ויותר.  בזכות ג’ונה והמעבר למגורים עם אביו, בן לומד על עברו של אביו ועל מהות הקשר בין מוריס לאביו.

הסופר הוא בעצמו אב לילד אוטיסט בתפקוד נמוך וחשוב היה לו להדגיש שלא כל האוטיסטים גאונים כמו שאנשים נוטים לחשוב. ג’ונה לא גאון, אבל הוא מיוחד ובן מסור לו בצורה ראויה להערכה.

האם בן ואמה ינצחו במשפט? מדוע אמה עזבה את בן? מה היא מסתירה? מיהו מוריס ואיך הכיר את אביו של בן?

את כל התשובות תמצאו בסיפור המרגש הזה. קראתי הרבה ספרים על אוטיזם בתקופה האחרונה, אבל זאת הפעם הראשונה שאני קוראת ספר על אוטיזם בתפקוד נמוך. אני מודה שהיו קטעים מאד לא קלים אבל לדעתי כדאי וחשוב מאד לקרוא ולדעת! הכתיבה קולחת והספר נקרא בנשימה אחת. ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

בן ואמה ג’ול כורעים תחת נטל הטיפול בבנם האוטיסט, ג’ונה, ונאחזים בתקווה שיצליחו להכניס את ג’ונה לבית ספר בתנאי פנימייה, שתואם את מצבו ואת צרכיו.
אלא שאותו מוסד נמצא, לרוע המזל, מחוץ לגבולות הרובע שבו הם מתגוררים.
כדי להגדיל את סיכוייהם לנצח במאבק משפטי בלתי נמנע, מציעה אמה לזייף פרידה ולהציג בפני בית המשפט תמונה של אב יחידני הנאבק לגדל את בנו הנכה לבד.

החלטה אסטרטגית זו מחזירה את בן להתגורר בבית אביו המזדקן, גיאורג.
וכך, בבית קטן בצפון לונדון מוצאים את עצמם יחד שלושה דורות של גברים לא מתקשרים – אחד שאינו מסוגל ושניים שאינם רוצים.

בספר הביכורים שלו מגולל ג’ם לסטר סיפור על אבות ובנים, על אוטיזם בתפקוד נמוך ועל מערכות יחסים בתפקוד נמוך עוד יותר.

שטום הוא רומן ביכורים מלא עוצמה, משעשע, מריר ושובר לב ומעל לכול זהו ספר על היכולת למחול ולמצוא קרן אור באפלה החשוכה ביותר.
רומן מרשים … שלוקח את הקורא לרכבת הרים עוצרת נשימה בין פאתוס, קומדיה וכעס (The Guaridan)

“מצחיק ושובר לב בעת ובעונה אחת” ( The Independent)

ג’ם לסטר עבד כעיתונאי במשך תשע שנים, במהלכן חזה בנפילת חומת ברלין בשנת 1989.
אף שנכח במקום, הוא מתנער מכל אחריות למעשה.
לסטר הוא אב לשני ילדים, אחד מהם אוטיסט בתפקוד נמוך, ועליהם הוא נוטל אחריות מלאה.
כיום הוא מתגורר בלונדון עם בת זוגו וילדיה, מלמד ספרות אנגלית ותקשורת בבתי ספר תיכוניים ועמל על הרומן הבא שלו.

תגובות

תגובות