שובי נפשי

תמונה של הספר שובי נפשי

מחבר: יהודית רותם, הוצאה לאור: עם עובד, תרגום: לא רלבנטי, מס' עמודים: 255.

הסקירה שלי:

ספר מקסים ונוגע ללב, הכתוב בשפה ייחודית, עשירה ויפהפיה תוך שילוב של משפטים ממקורות הדת היהודיים. שני סיפורי חיים מרגשים עם חוט דק המקשר ביניהם. נהניתי מאד מהקריאה, ממליצה בחום!

הסיפור הראשון:

יולי, עובדת זרה מאוקראינה, נמלטה מחיי עוני ומבעלה הקשוח והגיעה לארץ עם בנה הקטן. את הבן הגדול השאירה לטיפולה המסור של אמה. בתל אביב היא מוצאת עבודה בבית קפה ופוגשת שם בחור אריתראי מבקש מקלט ולאט נוצר ביניהם חיבור מיוחד הכולל קשר נפשי חזק.

הבחור שומר עליה מגברים שמנסים לפתות אותה, הוא מעין שומר הראש שלה, הוא נמצא שם תמיד בכדי להזהיר אותה ודואג לה ולבנה לכל צרכיהם.

לאט לאט הוא נחשף בפניה ומספר לה את סיפור חייו הקשה.

הסיפור השני:

שלי, סופרת ילדים, מבוגרת בהרבה מיולי, היא אלמנה שבאה מהעולם החרדי והיא מתגעגעת מאד לבעלה שנפטר. לאחר מותו, היא עזבה את הדת למרות התנגדות משפחתה והחליטה לחיות חיים אחרים.

היא נסחפת לרומן סוער ומלא תשוקה עם גבר דתי נשוי שאותו היא פגשה בעבר באירועים משפחתיים.

שלי וברי, הגבר הנשוי, קוראים ולומדים ביחד ומבלים הרבה זה עם זו. הרומן מכניס עניין לחייה של שלי הבודדה אבל גורם לה גם המון כאבי לב בעיקר כי לאחר ההרפתקה, ברי חוזר תמיד לאשתו.

אותו גבר פתייני, ברי, נוהג לשבת בבית הקפה שבו עובדת יולי. לכאורה, זהו החוט המקשר היחיד בין שני הסיפורים אבל בין השורות אפשר למצוא המון קווי דמיון בין שתי הנשים השונות.

שתיהן בורחות, שתיהן נשים בודדות שעוברות טלטלות נפשיות וחוות כאב לצד תשוקות. שתיהן בעצם כמהות לחום ואהבה.

הפרקים מסופרים לסירוגין, פעם על ידי יולי ופעם על ידי שלי. יש פה המון ביקורת על החברה החרדית, על גברים חובבי הרפתקאות שרואים את עצמם במעמד גבוה מהנשים ומרשים לעצמם לפתות את הנשים.

שני הסיפורים חושפניים, מלאי תשוקה והם באים להעביר מסר שלאהבה אין גיל. שתי הנשים מנסות להבין מהי אהבה ולא פעם עולה השאלה: האם כדאי לחוות אהבה בכל מחיר למרות שידוע מראש שלמערכות היחסים האלה אין עתיד. אני חושבת שהתשובה היא כן. שאלה שמעוררת הרבה מחשבות.

אהבתי מאד את הצורה העדינה שבה התחברו הסיפורים. ספר מאד מיוחד שכולו אהבה ותשוקה.

 

 

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

“קול של גבר קורא בשמה. לפעמים כשהלכה ברחוב דימתה בליבה לשמוע את שמה וידעה שרק דמיונה הפיק את הקול שנוצר בתוכה מתוך געגוע, מרוב צורך, מציפייה שמישהו יקרא בשמה. בכל פעם שבקריאה הפנימית הזאת התרחשה בתוכה ביקשה סליחה מיואל, בעלה המת, כאילו בגדה בזכרו, ושוב התעורר בה הכעס עליו ועל מותו”.

שני גורלות, שני סיפורי חיים של שתי נשים, נפרשים זה לצד זה בספרה החדש של יהודית רותם. יולי, עובדת זרה מאוקראינה, נמלטת מחיי עוני ומחסור ומהתעמרותו של אבי בניה, ומגיעה לתל אביב עם בנה הקטן. האישה הצעירה רוקמת מערכת יחסים מהוססת ועדינה עם מבקש מקלט אריתראי, שסיפורו נגול אף הוא על רקע מציאות חייו הבלתי אפשרית.

שלי, המבוגרת מאוד מיולי,  נטשה את חייה הקודמים כדי לזכות בחירות ובחיי-אהבה ויצירה, ובעודה מתעמתת עם זיכרונות עברה ועם געגועיה חאישה המת, היא נסחפת ללועה של אהבה מאוחרת, מטלטלת וסוערת, המאיימת על אושיות עולמה.

לכאורה אין קשר בין שני הסיפורים המתקיימים בעולמות רחוקים זה מזה ובין השתיים השונות כל כך זו מזו. אך על אף השוני, חוט סמוי מחבר ביניהן, ולא רק בשל ברי, גבר דתי, רב-צדדי ופתייני, הנכנס לחייהן ויוצא מהם כדמות חידתית, שקסמה מתעתע.

שובי נפשי, ספרה ה-13 של יהודית רותם, הוא אולי החשוף והחושף בספריה. בשפתה היפהפייה, השזורה מכמנים ממקורות הרוח היהודיים, מגוללת הסופרת סיפורי אהבה מלאי תשוקה וארוטיות, סערות נפש וניסיון להבין מהי אהבה, מה מחולל אותה ומדוע אין גיל לאהבה.

הספר הזה הוא חגיגת קריאה.

 

ספריה של יהודית רותם תורגמו לשפות אחדות ושזכיתי בפרסים שונים: פרס ראש הממשלה, פרס היצירה של העיר רמת גן, הפרס על שם אריק איינשטיין ועוד.

תגובות

תגובות