קלריסה

תמונה של קלריסה

מחבר: שטפן צוויג, הוצאה לאור: מודן, תרגום: טלי קונס, מס' עמודים: 156.

הסקירה שלי:

זהו סיפור לא גמור, שטפן צוויג התאבד בשנת 1942 כאשר ברח מהנאצים. זוהי בעצם טיוטת רומן שהסופר לא הספיק לערוך ולסיים אבל זה לא פוגם בהנאת הקריאה. הכתיבה מענגת והסיפור מעניין. ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש בין השנים 1902 ועד 1930 ואז נקטע. הגיבורה היא קלריסה, ילדה יתומה מאם שחיה עם אביה בוינה. אביה הנוקשה שולח אותה למנזר. קלריסה נערה ביישנית וצנועה. כאשר היא מסיימת ללמוד במנזר, היא ממשיכה ללמוד באוניברסיטה. שם היא מתיידדת עם אחד המרצים שהוא רופא עצבים, פרופ' לפסיכולוגיה, ועובדת כעוזרת שלו. הוא שולח אותה לכנס מקצועי בשוויץ. מאותו כנס, חייה משתנים. היא מכירה את אחד ממארגני הכנס, בחור צרפתי, ולאט לאט לומדת מהן רגשות אהבה ותשוקה, בפעם הראשונה בחייה. הם מטיילים ביחד ומשוחחים על החיים ובכלל.

הם נאלצים להיפרד כאשר מתחילות בעיות באירופה. קלריסה חוזרת לוינה לאביה ומסתירה ממנו סוד גדול שהיא מגלה אחרי עזיבתה את שוויץ. היא עובדת כאחות בבית חולים צבאי בחזית. בבית החולים היא מכירה חולה שמפחד פחד מוות לחזור למלחמה. היא מתיידדת עם אותו חולה אבל חייה לא פשוטים וגעגועיה לאהובה לא מפסיקים להטריד אותה.

כאמור, הסיפור נקטע וכל אחד יכול לדמיין את הסוף כראות עיניו.

ממליצה בחום לקרוא את הספר ולהתענג על הכתיבה הנפלאה!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

ברוח התקופה של ראשית המאה הקודמת בווינה, קלריסה, שהתייתמה מאמה, נשלחת על ידי אביה להתחנך במנזר. האב, אדם מופנם ונוקשה, עוקב מרחוק אחר חינוכה בעודו מתקדם בסולם הדרגות הצבאי. קלריסה גדלה להיות נערה חרוצה ומופנמת, ועם יציאתה מהמנזר היא פונה לרכוש השכלה באוניברסיטה. במהלך לימודיה היא מתוודעת לרופא עצבים מפורסם והופכת ליד ימינו. כהוקרה על תרומתה למרפאתו, שולח אותה הפרופסור לכינוס מקצועי בשוויץ. לראשונה בחייה יוצאת קלריסה את גבולות ארצה ומאפשרת לעצמה לחוות במלוא העוצמה אהבה ותשוקה. אלא שגם לבועה האידילית שבה היא מנסה להקיף את עצמה חודרים הדיהם של תופי המלחמה, וחייה, שהיו סדורים עד לאותו הרגע, נטרפים באחת במערבולת שסוחפת את אירופה כולה.
כתיבתו של שטפן צוויג, המתאפיינת בשטף ובעומק פסיכולוגיים, באה לידי ביטוי מרהיב גם ביצירה קלריסה, שאותה החל לכתוב בנובמבר 1941 ממקום גלותו בברזיל. על אף שלא הושלם בשל הנסיבות ומגבלות החופש שחלו עליו, פיתח צוויג והשלים חלקים ניכרים מהרומן והצליח להתוות את מהלכו כמעט עד לסופו. דווקא מצבה הגולמי של היצירה מאפשר התבוננות מאלפת על תהליכי הכתיבה בהתהוותם של אחד הסופרים הפוריים, האהובים והמשפיעים בתקופתו ובכלל.
יותר מ-74 שנים לאחר ששם קץ לחייו, בפברואר 1942, לראשונה בעברית, רואה אור הטיוטה לרומן נפלא שכתב צוויג בערוב ימיו. ספרו ‘הנערה מהדואר‘ ראה אור בהוצאת מודן וזכה להצלחה רבה.

תגובות

תגובות