קוביות של אושר

הסקירה שלי:

סיפור מרגש על חברות, על הזכות לאושר בכל גיל, על מימוש עצמי ועל כוחה של אהבה.

הספר איטי. זה אינו סיפור עלילתי אלא יותר מסע רוחני שעוברות חמש נשים בשנות השישים לחייהן.

אני מודה שבהתחלה היה לי קשה להתחבר אבל כשלמדתי להכיר את הנפשות הפועלות, הסיפור תפס תאוצה ונהניתי ממנו מאד.

קאט, אישה בשנות השישים לחייה, גרה בחוות קקאו במקום רגוע ושליו שנקרא פיג'י.  היא התאלמנה לא מזמן מבעלה האהוב ונותרה לבדה. נסיבות מותו נותרו מעורפלות ויתבהרו בהמשך. קאט שולחת מכתב לחברותיה מהתיכון ומזמינה אותן לבוא לגור איתה בחווה, להשלים פערים של ארבעים שנה ואולי להזדקן ביחד.

ארבע הנשים מחליטות להיענות בחיוב להצעה ולצאת להרפתקה המפתה.

סינה – אם חד הורית לבן שלא מצליח לפרנס את עצמו וחי על חשבונה. זהות אביו שמורה אצלה בסוד ולא ידועה לא לבנה ולא לחברותיה.

מאיה – חולה באלצהיימר ומתחילה לשכוח דברים לפרקים. בחווה היא מתחברת לילדה קטנה שעוזרת לה להעביר את הימים הקשים. הילדה גרה עם אמה וזהות אביה לא ידועה.

אינגריד – רואת חשבון מסודרת שהקדישה את כל חייה לעבודה וזוכה בגיל מבוגר להכיר בערך עצמה, לאהוב ולהיות נאהבת.

ליסבת – אישה אמידה שלכאורה לא חסר לה כלום אבל למרות העושר, היא בודדה. בעלה רודף נשים ובוגד בה, בנה גר רחוק ואין לה קשר עם הנכדים.

חמש הנשים לומדות להכיר מחדש זו את זו ובעיקר כל אחת לומדת להכיר את עצמה. הן מתלהבות מההזדמנות למפגש המחודש ומחליטות להקים ביחד מפעל לייצור שוקולד שיפיק קוביות קטנות של אושר מתוק.

עכשיו כשיש להן הרבה זמן, כל אחת מתמודדת עם הבעיות שלה. הן משתפות אחת את השנייה ועוזרות אחת לשנייה להתמודד.

מה קרה לבעלה של קייט? מיהו אביו של בנה של סינה? מיהו אביה של הילדה הקטנה, שכנתה של קאט? מה צופן העתיד לכל אחת מהנשים?

לאט לאט מתגלים סודות מעברן של הנשים, סודות שכאשר ישתחררו, יעזרו להן לקדם התחלות חדשות בחייהן, לסלוח ולזכות באושר המיוחל.

בכל גיל מגיע לנו להיות מאושרים, בכל גיל אפשר לעשות שינויים אז תלמדו להינות מהדברים הקטנים, תנצלו את החיים ותמיד תשאפו לטוב!

קריאה מהנה!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

ארבע חברות ילדות נפרדות אחרי התיכון. מה הסיכוי שיחזרו להיות יחד, שיחליטו לחיות יחד את שנותיהן המתקדמות ואפילו יפתחו יחד עסק חדש, מבלי לתת לעבר להפריע להן?

כשסינה, מאיה, אינגריד וליסבת מקבלות, כל אחת בתורה, מכתב בדואר ובו שאלה זהה, התשובה ברורה מאליה. חברתן מהתיכון, קאט ההרפתקנית שפרשה את כנפיה והתעופפה ברגע שגמרו ללמוד, שלחה להן הזמנה מפתה:

בואו נגור יחד בחוות הקקאו שלי בפיג'י. בואו נבלה את הזמן באכילת שוקולד ונפטפט כמו מתבגרות, בלי גברים, דאגות או מזג אוויר סגרירי. בואו נזדקן יחד בגן עדן, כמו אחיות. איך אפשר להגיד לזה לא?

סינה, אם חד-הורית הסובלת מבעיות כלכליות חמורות, מאיה העדינה שמרגישה שהעולם נשמט מאחיזתה, אינגריד המתבודדת דרך קבע, ליסבת, אישה שחייה נראים מושלמים ממש, וקאט, שהתאלמנה זה עתה נפגשות עכשיו, בשנות השישים לחייהן, רגע לפני שהשלימו עם מה שזימן להן גורלן.

תחת השגחתה הצמודה של אטתה, מנהלת משק הבית הוותיקה של קאט, הן לומדות להסתגל לחיים חדשים. נדמה כי אטתה מכירה את החברות טוב יותר משהן מכירות את עצמן, ורואה בהן "שרשרת צדפים: כולן מאותו החוף, אבל הן קצת שונות זו מזו". שם, מוקפות באוקיינוס כחול בוהק, עצי הקקאו ותרבות מקומית זרה ומרתקת, מוצאות החברות  את ייעודן מחדש כשהן מקימות עסק לייצור שוקולד: קוביות מתוקות-מרירות של אושר. קוביות של אושר הוא רומן על חברוּת, תקווה ושוקולד שיחזק את אמונתכם באהבה, בהתחלות חדשות ובהנאה שבאכילת שוקולד.

"לחברות טובות אין תחליף, בכל גיל שהוא. אנחנו מטריפות אחת את השנייה ובו בזמן שומרות זו על שפיותה של זו. ואנחנו תמיד מוכנות לצאת למסע ארוך. קוביות של אושר חוגג אותה מערכת יחסים ארוכת טווח שבזכותה שווה לחיות." סוזן בראון לווין, סופרת

אנה אסטבי היא עיתונאית וסופרת נורווגית, מחברת ספרים לילדים, נוער ומבוגרים. במהלך עשרים ושבע השנים האחרונות התגוררה המחברת במדינות שונות וביניהן דנמרק, מלזיה, פקיסטן, קזחסטן, ארצות הברית, איראן ופיג'י. קוביות של אושר תורגם ל-12 שפות וזכה לשבחי הביקורת.

"רומן מצחיק ואופטימי על חברות אמת והתחלות חדשות. פיג'י, שם מתרחש הסיפור, הוא מקום מדהים, אם כי מדהימה לא פחות היא גישתם של תושבי האי אל הזקנה ואל האופן שבו יש לחיות את החיים, בכל גיל." סאגה מגזין