מחבר: מג מייסון, הוצאה לאור: תכלת הוצאה לאור, תרגום: טל ארצי, מס' עמודים: 317.
הסקירה שלי:
ספר מיוחד, מרגש ועצוב אך גם מלא רגעי שמחה ושילוב של הומור כפי שמעיד עליו שמו: צער מעורבב עם אושר.
אין פה עלילה של ממש אלא מעין חשבון נפש, רומן התבגרות של אישה שסובלת ממחלה מסתורית הקשורה כנראה בנפש, אשר אף רופא או פסיכולוג לא הצליח לאבחן אותה.
החיים שלה הם כמו רכבת הרים, פעם היא למטה ופעם למעלה. היא מתרסקת ונשברת אבל גם חווה רגעים של התעלות ותקווה להצליח לחיות חיים עם סוף טוב.
הספר לא קל לקריאה, בעיקר בהתחלה, מכיוון שהגיבורה בדיכאון, סובלת מהתפרצויות אבל מהר מאד לומדים שהיא שנונה ובעלת חוש הומור ואי אפשר שלא להתאהב בה.
מרתה היא אישה חכמה מאד ומוכשרת בכתיבה. היא נשואה לפטריק שמאוהב בה מגיל קטן אבל חיה עם תחושת בדידות תמידית ולא מוצאת את מקומה בעולם.
יום אחד פטריק מודיע לה שהוא מיואש ממנה וממצבי הרוח שלה ולכן הוא החליט לעזוב אותה.
לקראת גיל ארבעים, מרתה השבורה נאלצת לשוב לבית הוריה לחדר בו גדלה.
למרתה יש המון זמן למחשבות על עצמה ועל מצבה והיא חוזרת אל אותו אירוע מכונן שבו חוותה את ההתמוטטות הראשונה שלה בגיל שבע עשרה שהותירה אותה עם נפש חולה שמקשה עליה לנהל חיי שיגרה, הן בהתמדה בעבודה והן בניהול חיי זוגיות ומשפחה.
היא מנסה להבין מה השתבש אצלה ומה ביכולתה לעשות כדי להשתקם.
מרתה אישה מעוררת רחמים וחמלה ופשוט רציתי לחבק אותה ולומר לה שלא תתייאש, בסוף יהיה טוב.
זהו סיפור על משברים ודיכאונות, על אהבה חזקה, על כמיהה לזוגיות ומשפחה ועל השאיפה לחיים טובים.
ממליצה בחום!
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
כולם אומרים למרתה דברים כל כך יפים: כמה שהיא חכמה. כמה כישרון יש בכתיבה שלה. כמה מוצלח פטריק, בעלה. אבל אז מגיע יום הולדת 39 ומרתה קולטת שאין לה שום אפשרות לעצור את הארבעים. בעצם, אין לה שום אפשרות לעצור משהו. לא את הבדידות, לא את העולם שמסתחרר סביבה, לא את פטריק שמחליט, בוקר אחד, פשוט ללכת ממנה.
וכך, בגיל ארבעים, שבה מרתה מובסת ומושפלת לבית הוריה. לחדר ילדותה. חוזרת ונחבטת, כמו במנהרת זמן אכזרית, אל הרגע שהתפוצץ בה אי אז כשהיתה בת שבע-עשרה, והותיר אותה במצב שאף רופא או פסיכולוג לא הצליח להסביר לה. או בכלל.
זהו רגע שקיים בו הכול: שיברון לב וחשבון נפש, התרסקות ושאיפה עמוקה, ארוכה, של החיים עצמם. זאת אולי גם ההזדמנות האחרונה של מרתה לגלות אם תוכל לברוא לחייה שלה סוף אחר, טוב יותר.
בכתיבה מבריקה ובמבט חד יצרה מג מייסון האוסטרלית רומן מהפנט ביופיו, שיש בו תוגה והומור, שמחת חיים ואהבה. צער ואושר, שזכה להצלחה עולמית מסחררת ותורגם לעשרות שפות, הוא דיוקן אינטימי בלתי נשכח שחוטף את הלב ואז נצרב בו לאורך זמן.