צבע הרצח של בי לרקהאם

הסקירה שלי:

ספר מצויין שמסופר מנקודת המבט של ג'ספר, ילד בן 13 שנמצא על הרצף האוטיסטי.

ג'ספר אינו מזהה פרצופים. הוא מזהה אנשים על ידי הקולות שלהם שאותם הוא ממיר לצבעים.

שכנתו, בי לרקהאם, נעלמה והוא משוכנע שהיא נרצחה. לאורך הספר הוא מנסה לשחזר את אירועי העבר ולגלות מה באמת קרה לה.

הספר איטי, לטעמי ארוך מדי ולפעמים דברים חוזרים על עצמם אבל אני מניחה שזה נעשה בכוונה בכדי שניכנס לראש של הילד התמים, האמיתי, הישר וטוב הלב, ג'ספר. אכן במהלך הסיפור הבנתי את הלך המחשבה של הגיבור ואת הפרשנות המיוחדת שלו לרצף האירועים שקרו.

אין ספק שזהו ספר מיוחד שיישאר אצלי עוד הרבה זמן, ממליצה בחום!

ג'ספר גר עם אביו. אמו נפטרה מסרטן. הוא היה מאד קשור לאמו שכן היא היחידה שהבינה והזדהתה עם שפת הצבעים שלו. אמו הייתה הצבע הכי אהוב עליו שהוא כחול קובלט.

כשיום אחד מגיעה שכנה חדשה לשכונה בעלת צבע כחול שמיים, שמאד קרוב לצבע של אמו, הוא מאד רוצה להכיר אותה. השכנה, בי לרקהאם, היא אישה צבעונית, ששומעת מוזיקה רועשת ומאכילה תוכים בחצר. ג'ספר מתלהב מהתוכים והוא מצליח להתיידד איתה. היא מלמדת מוזיקה ומרשה לג'ספר להיות איתה בבית ולצפות בתוכים מחדרה כשהיא מעבירה שיעורים.

ערב אחד כשג'ספר היה אצל שכנתו, משהו קרה והוא ראה צבע של רצח. אחרי אותו יום, בי לרקהאם נעלמה. ג'ספר בטוח שהיא נרצחה ושהוא קשור לרצח, במיוחד כשאביו מבקש ממנו שלא יגלה מה עשה לה באותו ערב. הוא גם זוכר שאביו חזר לביתה של השכנה וניסה להעלים את העקבות של מה שקרה שם.

מכאן הסיפור עובר מההווה לעבר עד שלאט לאט מתגלים פרטים נוספים ונפתרת התעלומה. הדרך לפיתרון רצופה הפתעות וגילויים מעניינים. ג'ספר מנסה לשכנע את המשטרה שבוצע רצח אבל אף אחד לא מאמין לו. הוא גם לא יכול לזהות את הפנים של מי שהוא חושב שהוא הרוצח אז קשה לו לעזור.

ג'ספר מגלה גם שמישהו מנסה למנוע ממנו לנבור בתעלומה. הוא חושד בשכנים שלא כל כך התלהבו מהשכנה הצעקנית. הוא חושד גם בחברו ללימודים שהיה בא לעיתים קרובות לשיעורי נגינה אצל השכנה.

מה קרה לבי לרקהאם? לאן היא נעלמה? האם אכן נרצחה? מה באמת קרה בערב ההוא? תקראו ותגלו.

ספר מקסים ומרגש שיש בו גם מתח והמיוחד בו הוא שהוא מסופר מנקודת מבטו של ילד טוב לב, שקשה לו לשמור סודות בבטן, ילד חכם, רגיש ומאד אמיתי.

קריאה מהנה!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

לא משנה מה יקרה, אל תגלה לאף אחד מה עשית לבִּי לרקהאם…

ג'ספר בן השלוש־עשרה חי בעולם של צבעים מרהיבים שאף אחד אחר לא יכול לראות. מילים, מספרים, קולות של אנשים – לכל דבר יש גוון ייחודי משלו. אבל לאחרונה ג'ספר נרדף על ידי צבע שהוא לא אוהב ולא מבין – צבע הרצח.
הוא בטוח ששכנתו החדשה, בִּי לרקהאם, נרצחה. אבל איש אינו מתייחס ברצינות לדבריו. לג'ספר יש קושי מיוחד בזיהוי פרצופים וקשה לתפוס רוצח כשאתה לא יכול לזהות את פניו. איך יצליח לשכנע את השוטרים?
הוא משחזר שוב ושוב את אירועי החודשים האחרונים כדי לגלות מה קרה באותו ערב לפני שבי נעלמה. בזמן שהוא נאבק לפרום את הקשרים הסבוכים של הזיכרונות והצבעים הלא־מהימנים שמסתירים ממנו את האמת, אורב לו בצללים מישהו שנחוש לעצור אותו – בכל מחיר.

ברומן מקורי ויוצא דופן זה, אנו פוגשים גיבור ייחודי, החושף אותנו אל העולם כפי שהוא נתפש בחושיו של נער על הרצף האוטיסטי, ללא המסכות והשקרים שמאחוריהם מסתתרים כל האנשים הרגילים כביכול.
שרה ג' האריס היא סופרת ועיתונאית. צבע הרצח של בי לרקהאם הוא רומן הביכורים שלה.

"רומן יפהפה, מקורי ואמיץ, מצחיק וטרגי בו־בזמן." שרה פינבורו