צבע החלב

מחבר: נל ליישון, הוצאה לאור: תשע נשמות, תרגום: רותם עטר, מס' עמודים: 219.

הסקירה שלי:

וואו איזה ספר חזק! זה ספר שנקרא בנשימה אחת והסוף הוא כמו אגרוף בבטן. ספר שכתוב מנקודת מבטה של נערה בת 15, בשפה מאד פשוטה עם שגיאות דקדוק במכוון. היא מרגישה צורך עז לספר את סיפורה כדי שנדע את האמת וכדי שהיא תרגיש את קיומה בעולם האכזר והקשה בו גדלה.

ספר מטלטל, מלא בכאב. ספר שיישאר איתי עוד המון זמן. ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש בכפר קטן באנגליה בשנת 1830. מרי נולדה למשפחה עניה בעלת משק. מגיל קטן היא צריכה לקחת חלק בעבודות המשק. היא גרה עם אביה, אמה, סבה הנכה ושלוש אחיותיה. אביה קשוח ואלים כלפיהם ואמה אדישה.

מרי, בחורה עם שיער בצבע החלב, נולדה עם נכות ברגלה והיא צולעת. למרות הקושי בחייה, היא מלאת שמחת חיים, מאד חוצפנית, שנונה וחכמה. מרי אומרת את כל מה שיש לה בלב, בלי מעצורים.

יום אחד, אביה מודיע לה שהוא שולח אותה לגור בביתו של כומר הכפר בכדי לטפל באשתו חולת הלב. בדרך הזאת הוא יקבל הרבה כסף והיא תועיל הרבה יותר מאשר בבית.

מרי מתיידדת עם אשתו של הכומר והכומר מאד מרוצה. כאות הערכה, הוא מלמד אותה קרוא וכתוב.

ברבות הימים, קורה משהו מטלטל שבעקבותיו מרי תרגיש מחוייבות ודחף לספר את סיפורה ולכן  היא כותבת את הספר. היא רוצה שיישאר לה זכר בעולם הזה שלא "סופר" אותה, מרי היא בחורה ענייה שהגורל התאכזר אליה.

סיפור מרגש מאד ומעורר חמלה, ספר שדורש זמן עיכול, שאחריו היה לי קשה לעבור לספר אחר.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

אנו נמצאים באנגליה הכפרית ב-1830. הזמן חולף בקצב עונות השנה ועבודות המשק המשפחתי העני שבו נולדה וגדלה מָרי – דמות ספרותית לא פחות ממופלאה. מרי היא נערה בת חמש-עשרה, הקטנה בארבע אחיות לא רצויות החיות עם אב שלא חוסך את שבטו, אם, וסבא נכה. בין חליבת הפרות, זמני הזריעה והקציר ותפריט של לחם, תה, וקצת גבינה – נפשה של מרי שרה, פורחת ומתרוממת הודות לשמחת החיים שלה. "יש לך לשון חדה", "את תסתבכי בצרות", אומרים למרי הסובבים אותה. אך היא מודה כי אינה יכולה להתאפק ואינה רוצה להשתנות, ובמקום להתאים את עצמה, היא מאלצת את הסביבה לראות את העולם מנקודת מבטה. יום אחד משתנים חייה של מרי מקצה לקצה: אביה נפטר מהבת הלוקה בצליעה קלה, והיא נשלחת לגור בביתו של כומר הכפר ולטפל באשתו החולה. וכאן מתחיל ספר אחר. בעזרת הכומר לומדת מרי קרוא וכתוב – ובהדרגה, האותיות מפסיקות להיות רק "ערימה של קווים שחורים". בתקופה הזו מתחילה דרמת חיים אחרת, המסופרת בגוף ראשון, בקול אישי, קול נעורים חד-פעמי, כאוב ולירי. מרי כותבת את הספר בדם לבה, היא חייבת לכתוב, סיפורה חייב לראות אור כדי שיהיה לה קיום בעולם המנסה למחוק אותה. לפנינו קריאה צרופה ובלתי נשכחת. "קריאה נפלאה – רומן קטן ויפהפה שבקרבו לב בנפח של רומן ענק ממדים" סן פרנסיסקו כרוניקל "בצבע החלבנל ליישון מעלה באוב את רוחותיהן של האחיות ברונטה" וניטי פייר "פרוזה פיוטית כפרית שובת לב המחלחלת עמוק. התוצאה מבריקה ובלתי נשכחת" איזי ליווינג

תגובות

תגובות