מחבר: סו דוראנט, הוצאה לאור: אנונימה והוצאת כתר, תרגום: גליה אלוני-דגן, מס' עמודים: 215.
הסקירה שלי:
ספר נוער מקסים וכל כך נוגע ללב, על קשר מיוחד בין אח ואחות שננטשו על ידי הוריהם והגיעו לבית אומנה. סיפור עצוב, הרבה דמעות זלגו לי במהלך הקריאה אך נשארתי עם חיוך ותקווה לעתיד טוב שמחכה לאחים המקסימים האלה. ממליצה בחום!
מיראקל (איירה) וזאק הם אחים. מיראקל בת תשע ואחיה בן שבע. הם ננטשו על ידי הוריהם בגיל קטן ולא זוכרים מהם דבר. מאז הם נודדים בין בתים כדי למצוא משפחה ובסוף מגיעים לבית אומנה בלונדון הנקרא "סקילי". מנהלת בית האומנה היא אישה קשוחה וקרה ואף פעם לא מחייכת.
הסיפור מסופר על ידי מיראקל. היא משמשת מעין אם לזאק הקטן. היא מגנה עליו, צמודה אליו ולא מוכנה לעזוב למשפחה בלעדיו. הקשר בין השניים הוא קשר עמוק וחזק מאין כמוהו.
שניהם כמהים למשפחה, לחום ולאהבה. הם בסך הכל רוצים שמישהו ירצה אותם, אבל שירצה את שניהם ביחד כי הם לעולם לא ייפרדו.
מיראקל עוברת תהליך התבגרות לאורך הסיפור. היא ילדה אמיצה ובעלת תושייה. יום אחד היא מוצאת מכתב שילדת אומנה, גלנדה, השאירה מזמן מתחת למיטה והופכת אותה לחברה דמיונית שלה. ככה קל לה יותר להתמודד עם הקשיים בבית האומנה. היא משתפת את גלנדה בכל מה שעובר עליה.
מיראקל וזאק לאט לאט משתלבים בבית האומנה, מכירים חברים, מתאהבים במנהלים וכאשר הם מקבלים הזמנה ממרתה לבוא להתארח לארוחת חג, יש להם רגשות מעורבים. מצד אחד הם שמחים כי אולי סוף סוף מישהו יאמץ אותם ותהיה להם משפחה אבל מצד שני נוח וטוב להם בבית "סקילי". השיחות בין האחים וההתלבטויות שלהם כל כך מרגשות, לא יכולתי לעצור את הדמעות.
מיראקל וזאק נענים להצעה ונפגשים עם מרתה. הרבה עליות וירידות יחוו השניים בקשר החדש עם מרתה. תתווסף לסיפור גם כלבה חמודה.
מה יקרה בסוף? האם היחסים עם מרתה יתפתחו מעבר לארוחת החג? מיהי גלנדה ואיפה היא היום? מה עלה בגורלה? תקראו ותגלו.
הסוף מאד מרגש ואופטימי, יש סגירת מעגל מפתיעה ויש גם המון תקווה לעתיד טוב לאחים המקסימים האלה!
ממליצה בחום!
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
"עברה כמעט שנה וחצי מיום שזאק ואני הגענו לסקילי. כל הילדים שהיו כאן כשהגענו כבר אינם, חוץ מהילד שהעיף עלי פירה. האחרים עברו למשפחות אומנה או אומצו או הלכו הביתה וילדים חדשים באו במקומם, אבל ג'ימי עדיין כאן. הוא עוזב ואז חוזר, ואז שוב עוזב. שום דבר לא מצליח איתו. אולי זה מפני שהוא גבוה כל כך. אולי זה אפילו גרוע יותר מלהיות מתולתל כמוני וכמו זאק".
מיראקל ואחיה הקטן זאק, ננטשו בצעירותם ומתגלגלים מבית לבית, מאכזבה לאכזבה. יומנה של מיראקל נפתח ביום בו הם מגיעים לבית האומנה "סקילי" בלונדון, שנראה להם כתחנה אחרונה.
זהו סיפור שובר לב, על קשר עמוק ואמיץ שיכול להירקם רק בין אחים, שכל אחד מהם משמש העוגן היחיד בחייו התלושים של האחר. יותר מכול, זהו סיפור על ילדה אמיצה, ששומרת על אחיה מכל משמר, ונאבקת על זהותה בעולם של חוסר ודאות. זהו סיפור על התבגרות, על צמיחה, ועל תעצומות נפש של שני ילדים בעולם אכזר. פיסות השמים הקטנות, המבצבצות מבעד לערבה הבוכייה, מוכיחות להם – ולנו – שהתקווה תמיד נמצאת אי שם.
עוד בטרם ראה אור באנגלית, נרכשו זכויות התרגום של הספר לסינית, הולנדית, צרפתית, גרמנית, יפנית, פולנית, טורקית, ועברית.