עוזרת בית

הסקירה שלי:

סיפורה האמיתי של הסופרת, סטפני לנד, המתאר את העבודה הקשה שלה בתור אם יחידנית במטרה לשרוד את חיי היומיום ולדאוג לבתה האהובה.

סטפני היא אישה חרוצה ומעוררת השראה, שלא בוחלת באף עבודה כדי להתקיים כשבלבה מפעמת תקווה שאסור להתייאש כי אין דבר העומד בפני הרצון.

זהו ספר מטלטל שגרם לי לבכות לא מעט. יש בו קטעים קשים לעיכול אבל מה שהחזיק אותי זה שיש לו כמובן סוף טוב, שהרי סטפני הצליחה לממש את חלומה ללמוד ולהיות סופרת והצליחה להביא בפנינו את סיפורה המרגש והאופטימי.

ספר שחובה לקרוא כדי לקבל פרופורציות בחיים. ממליצה בחום!

סטפני חלמה ללמוד באוניברסיטה ולהיות סופרת אבל בגיל 28 היא נכנסה להריון לא מתוכנן מסטוץ. הבחור לא היה מוכן להכיר בתינוקת וסטפני מוצאת את עצמה אם יחידנית שצריכה לפרנס את בתה ולוותר על כל תוכניותיה לעתיד.

ללא השכלה, סטפני נאלצת לעבוד כעוזרת בית של אנשי המעמד הגבוה באמריקה. היא שקופה מבחינת רובם אבל היא זוכה גם להכרת תודה מחלקם, לשיתוף בסודותיהם ובחיי היומיום שלהם.

סטפני עבדה במהלך היום ולמדה בלילה. במקביל היא ניהלה גם יומן אינטרנטי (בלוג) ששימש לה חבל הצלה, מקום לפרוק בו הכל. בכתיבה היא הצליחה קצת להשתחרר מהמתח והפחד הקיומי ולהתמקד בשני הדברים שהיא הכי אהבה: בתה והכתיבה.

העבודה הפיזית הקשה גורמת לה להיעזר במשככי כאבים בכדי לעבוד יום יום ולא להפסיד ימי עבודה שיפגעו בפרנסתה.

היא מספרת על מסעה כאם ששואפת להגן על בתה ולתת לה חיים הוגנים עם קורת גג בעזרת הכנסה זעומה שהיא משיגה מעבודתה כעוזרת בית ומתוכניות סיוע לעניים ותלושי מזון שהצליחה להשיג.

בעבודתה במשק בית, סטפני נתקלת בפער המעמדות בינה לבין בעלי הבתים האמידים שמתייחסים אליה כאל אדם נחות.

בכל מקום מזלזלים בה ולועגים לה על שהיא ענייה ונאלצת להשתמש בתמיכה ממשלתית ותלושי מזון שממומנות מתשלומי מיסים של המעמד הגבוה.

סטפני נאלצה לגור רק במקומות בהם ניתן לה סיוע ממשלתי ייחודי למגורים ולעיתים היו אלה מקומות שלא ראויים למגורים ובטח שלא ראויים להיקרא בית. אבל סטפני תמיד הסתכלה על חצי הכוס המלאה:

גם שהן גרו במקום לא ראוי היא אמרה: "החלל שלנו היה בית כי אהבנו בו זו את זו".

האהבה לבתה היא זאת שנתנה לה כח להמשיך לעבוד ולא לוותר על שאיפותיה ללמוד ולהתקדם בחיים.

היו לה גם לא מעט רגעי שבר ותחושת בדידות, וכשהייאוש חלחל היא כתבה: "הייתי שם בשביל מאיה, אבל הייתי צריכה מישהו שיחזיק לי את היד, שיהיה שם בשבילי, לפעמים גם אימהות זקוקות לאמא".

אבל למרות רגעי הייאוש, תמיד הייתה לה תקווה בלב:

"אלה לא החיים שרציתי בשבילנו, אבל אלו החיים שלנו בינתיים. זה לא תמיד יהיה ככה. הייתי חייבת להזכיר לעצמי את זה".

"המטרה שלי הייתה תואר אקדמי. זאת תהיה הדרך שלי להבטיח שלא אצטרך לקרצף שום אסלה פרט לאסלה שלי".

אין ספק שסטפני אישה גיבורה ומעוררת השראה והמשפט שהיא מצטטת מהספר "האלכימאי" מבטא את דרכה בצורה הטובה ביותר:

"כשאדם באמת רוצה משהו, היקום כולו נחלץ לעזרתו כדי שיגשים את חלומו".

רוצו לקרוא!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

מקום ראשון ברשימת רבי־המכר של הניו יורק טיימס
הספר שבהשראתו הופקה "עוזרת בית" – הסדרה בנטפליקס שזכתה להצלחה עולמית

"הכינו את הממחטות, זוהי יצירה חשובה וגדולה."
-רולינג סטון
"סטפני לנד מפליאה בתיאור האימה הצרופה שמלווה את החיים בעוני."
-בוסטון גלוב
"מסע פוקח עיניים שאינו מרפה מהקורא לרגע."
-פיפל מגזין
"סיפור יפהפה ומעורר השראה על כוח עמידה והישרדות."
– פבלישר'ס וויקלי

***

בגיל 28, חלומה של סטפני לנד ללמוד באוניברסיטה ולהפוך לסופרת התפוגג במהירות, כשסטוץ קיצי לוהט הפך להיריון לא מתוכנן. תוך זמן קצר, סטפני נקלעה למצב שבו היא אם יחידנית הנאבקת לשרוד בעבודת משק בית.
עוזרת בית הוא יצירה מרהיבה וחשופה, אשר מתארת את השנים שהעבירה סטפני בתור מנקה ואשת שירות של בני המעמד הבינוני־גבוה באמריקה, רוח רפאים חסרת שם שהתערתה במהירות בניצחונות, בטרגדיות ובסודות הכמוסים ביותר של לקוחותיה.
מתוך נחישותה לבנות חיים טובים יותר לבתה ולה, היא ניקתה בימים ולמדה בלילות, ולאורך כל הדרך אל התואר האקדמי שלה, לא הפסיקה לכתוב.
סטפני משמיעה את קולם של הסיפורים האמיתיים שלא סופרו: על חיים המושתתים על תלושי מזון, על תוכניות ממשלתיות שבקושי מספקות מגורים, על עובדי מדינה מתנשאים שביישו אותה בגלל מעט הסיוע שקיבלה, אך מעל לכול, היא כותבת על המרדף אחר המיתוס של החלום האמריקאי מתחת לקו העוני, תוך שהיא מנתצת סטיגמות לגבי עניים שעובדים למחייתם.

***

עוזרת בית הוא הסיפור של סטפני לנד, אבל לא שלה בלבד. זהו סיפור מלא השראה על האומץ, הנחישות והכוח של הנפש האנושית לשרוד.

נקודת מבטה האישית והנוקבת של אם יחידנית על פער המעמדות באמריקה, תיאור החבל הדק שמשפחות רבות מהלכות עליו רק כדי לשרוד, ותזכורת לכך שכל עבודה מכבדת את בעליה.
– הנשיא ברק אובמה