עד שנגיע הביתה

תמונה של הספר עד שנגיע הביתה

מחבר: מיכאל שיינפלד, הוצאה לאור: ידיעות ספרים, תרגום: לא רלוונטי, מס' עמודים: 360.

הסקירה שלי:

ספר חזק שעוסק במשמעות המונחים “משפחה” ו”בית”. זהו אינו ספר רגיל עם עלילה וסיום ולעיתים הוא אינו קל לקריאה. הספר כתוב בשפה גבוהה בשילוב הרבה קטעים מהגמרא. קראתי אותו עם הפסקות בכדי לעכל ולחשוב ולמדתי ממנו הרבה למשל מהי “מסכת פסחים” ועוד. ספר מעניין שמותיר חותם עמוק ומתאים מאד למורים ולהורים. ממליצה בחום!

איתן, גיבור הספר, הוא מחנך כיתה י’ ומורה לגמרא. איתן נשוי באושר לליאת ויש להם ילד, בן יחיד, בן שנתיים וחצי.

איתן מתייחס לתלמידיו כאילו הם ילדיו, במלוא מובן המילה. הוא מנהל איתם קשר אישי גם מעבר לשעות הלימודים ודואג לכולם.

יום אחד בשעות הלילה, אחד מתלמידיו, תמיר, מגיע לביתו ומבקש ממנו בקשה מוזרה שבהמשך תערער את חיי המשפחה כולה. תמיר מחפש מקום חם להרגיש בו בבית, להיות עטוף במשפחה אוהבת.

בעקבות אותה בקשה, איתן עובר תהליך עם עצמו שבמהלכו הוא  מתמודד עם שאלות מהותיות בנוגע לזוגיות שלו עם ליאת, ליחסיו עם בנו, לעובדת היותו בעצמו בן יחיד והשלכותיה, ליחסיו עם אביו ובעיקר למהות יחסיו עם תלמידיו.

אשתו טוענת כי איתן מחשיב את הכיתה כשמשפחתו הראשונה ואת התלמידים לילדיו וזה בא על חשבון המשפחה האמיתית שלו, שכוללת אותה ואת בנם.

בעקבות כך, איתן עובר משברים הן בזוגיות והן בבית הספר, עם ההורים והתלמידים, במהלכם הוא לומד להכיר את עצמו ואת רצונותיו. הסופר מנתח את נפשו של איתן וגורם לנו הקוראים להתמודד ביחד איתו ולהבין מהו אותו מקום בטוח ונחשק שכולנו מחפשים ושנקרא “בית”.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

המורה איתן פלס מחנך את עשרים וארבעה תלמידי כיתה י’ 3 באהבה גדולה, ויחד עם ליאת אשתו הוא מגדל את בנם היחיד מתן. בלילה גשום, בשעה מאוחרת, נשמעת דפיקה בדלת ועל מפתן ביתם עומד תמיר, תלמידו של איתן, המבקש מהם בקשה לא שגרתית שעלולה לערער ולפרק לגורמים את ההגדרה המוכרת והטובה של המושג משפחה.
כניסתו של תמיר לביתה של משפחת פלס כופה על איתן לברר את קשריו עם האנשים שסובבים את עולמו: אשתו, בנו, הוריו ותלמידיו האהובים. אט־אט ולא בקלות הוא לומד לפענח את המהות העמוקה של המושג בית ולהבין את כוחם ואת חולשתם של שלושת הבתים שבחייו: הבית שבו גדל כבן יחיד, הבית שבנה עם ליאת ובית הספר שבו הוא מלמד. המצב החדש והלא־צפוי וההחלטות שהוא מקבל גורמים לאיתן לשרטט את הקו הדק המפריד בין הורה למורה, בין כיתה למשפחה, בין בן לתלמיד ובין אבהות לזוגיות.
בסיפור הזה כולם מבקשים להגיע הביתה – תמיר, המחפש לו בית אוהב ומעצים; ליאת, המנסה לייצב את הבית שכה חיכתה לו; גם מתן, שמקפץ יום־יום ברגליו הזעירות מהמשפחתון לביתו; וכמובן איתן, שנקרע בין הבתים שבחייו. כל אחד מהם מנסה, בדרכו, להבין מהי משפחה ולגלות מהו בעצם פשר החיפוש של כולנו אחר המקום שבו נרגיש בבית.
עד שנגיע הביתה כתוב בתנופה מרשימה ובנדיבות שופעת פרטים וחום. גיבור העלילה מתמודד באומץ, בעדינות ובכנות עם עצמו ועם אידיאל המשפחה המושלמת שאליה נכסף, ולומד על בשרו מורכבות מהי. מיכאל שיינפלד פורם את חיי הנפש של הגיבור שלו ואורג אותם מחדש לכדי יריעה שלמה, יפהפייה, פואטית ומעודנת.

עד שנגיע הביתה הוא ספרו החמישי של מיכאל שיינפלד. קדמו לו “בכל מקום שהם”, “אבדות”, “מים שאין להם סוף” ו”החוק למניעת בדידות”, שהיו לרבי־מכר.

תגובות

תגובות