
מחבר: אורלי סיגל, הוצאה לאור: כנרת זמורה ביתן, תרגום: לא רלבנטי, מס' עמודים: 223.
הסקירה שלי:
ספר לא שיגרתי המדבר על מערכות יחסים פתוחות. אני אישית מאד שמרנית ולא מתחברת לסגנון חיים כזה אבל נהניתי לקרוא את הספר, הכתיבה טובה וקולחת והדינמיקה בין הדמויות מאד מעניינת.
ממליצה לגשת לקריאה עם ראש פתוח, זהו בהחלט ספר שמעורר המון מחשבות.
שני זוגות נשואים וגבר גרוש אחד, חברים טובים, מחליטים לעבור לגור ביחד. הם מקימים קומונה ומגדלים בה ביחד את ילדיהם. הם אוכלים ביחד, מבשלים ביחד, מכבסים ביחד ואפילו מתנסים במקלחות בעירום.
עוד לפני המעבר לקומונה אצל הזוגות הנשואים הורגשה שחיקה ורצון לשינוי ובין הגבר הגרוש לאחת הנשים הייתה תשוקה בלתי ממומשת אז עכשיו בקומונה, כשכולם ביחד קרובים זה לזה, כל התשוקות והיצרים מתעצמים. לא רק מתחים מיניים בין גברים לנשים מתעוררים ביניהם, אלא גם מתחים בין הגברים לבין עצמם. כפועל יוצא מכך, נוצרים סודות ושקרים שגורמים למריבות וחיכוכים בין כל החברים.
יש מספר קטעי סקס בספר שהיו מעט גסים בעיני אבל זה לא פגע בהנאה שלי ממנו.
מדובר בניסוי חברתי משפחתי מעניין שדן בנושא המונוגמיה מול מערכת יחסים פתוחה. הוא עוסק במשמעות הזוגיות, המשפחה, האהבה והחברות מול הפיתויים, התשוקה ואינסוף האפשרויות בעולם המודרני.
האם הניסוי יצליח? מי מהזוגות יישאר ביחד? מי ייפרד? האם הגבר הגרוש יצליח סוף סוף למצוא זוגיות?
הסוף מעורר המון מחשבות, תקראו ותגלו.
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
"עברנו לקומונה כי נמאס. נמאס להתעקש, להיות שונים. מבטים מוזרים, לחישות מאחורי הגב. ככה חשבנו, אבל רק אחרי כן ידענו. זו הייתה תשוקה שחיברה בינינו. תשוקה שהדביקה כאב ונחמה, עד אין סוף, התערבבה, בין כולנו ולקחה קצת מכל אחד. קצת מהאידיאליזם והחרמנות של יונתן, מהיצירתיות של נעמה, מהטירוף והקצב של מרקו, מהידיים הטובות והלב הגדול של בועז, מהיצריות שלי ומהברכה שהביא כל אחד מחמשת הילדים של הקומונה. ובזמן הזה, כשהייתה לנו קומונה, התמסרנו לתעתוע בלי לנחש את הסוף, את האמת ואת הבדידות."
"ניסויים פתוחים" הוא רומן שמשתעשע בשאלה "ומה אם?" ומה אם היה מותר נשים אחרות, גברים אחרים, סקס אחר; ומה אם היינו חיים בשבט, מגדלים ילדים עם עוד ידיים מחבקות, מכבסות ומבשלות.
שלוש משפחות צעירות עוברות לגור יחד כדי לבנות קהילה אלטרנטיבית במרכז הארץ. הקומונה המודרנית שלהם מצטיירת כמבנה חברתי אפשרי לכולנו, אבל מה שמתחיל לצלילי פעמוני הרוח המדנדנים על מרפסת העץ המשותפת, הופך אט-אט לסיר לחץ של יצרים ותשוקות.
ספר הביכורים של אורלי סיגל עוסק באחד הדיסוננסים הגדולים של התרבות: משפחה ותשוקה. זהו רומן סקסי, חצוף, ביקורתי, חכם ופראי שמעמיד למבחן נורמות עתיקות, קורא תיגר על הצביעות הבורגנית ומזכיר לנו שמבנים חברתיים כמו נישואים, כמו משפחה, הם תחבושת שאנחנו מניחים על הפצע הפעור בלבנו. אהבה, מזכירה לנו אורלי סיגל במילים מכשפות ובתיאורים רבי קסם, זה כואב.