מקום שמור

הסקירה שלי:

ספר ביכורים מרתק, מרגש ומפתיע שמדגיש את ערכו וחשיבותו של "בית" ושבסופו מבינים את משמעות שמו של הספר. מהרגע שהתחלתי לקרוא לא יכולתי להפסיק, זה אחד הספרים הבודדים שסיימתי ביום אחד.

הכתיבה זורמת, הסיפור מקורי, מעניין, עצוב ומורכב, לקראת האמצע מתגלים דברים לא צפויים שגורמים לראות את כל הסיפור בצורה אחרת.

אזהרה: בספר מופיעים תיאורים אירוטיים לסביים שלא מתאימים לכל אחד אבל הם במינון סביר ולא הפריעו לי להנות מהספר.

ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש במזרח הולנד בשנת 1961 אחרי שנראה שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, הבתים שופצו והתושבים חזרו.

איזבל גרה לבדה בבית שגרה בו בעבר עם משפחתה. אמה מתה ושני אחיה גרים רחוק ממנה. את הבית קנה עבורם דודה כדי שיהיה להם מקום לגור בו לאחר המלחמה.

איזבל מעסיקה מנקה, דואגת לשמור על הבית ושומרת על שיגרה מסודרת ונוקשה.

הבית רשום ע"ש אחיה לואי אבל היא גרה שם שנים. היא יודעת שמתישהו אחיה יתמסד וירצה לגור בו ולגדל בו את ילדיו אבל כרגע זה לא על הפרק כי לואי נוהג להחליף בחורות בלי סוף.

יום אחד הוא מגיע עם בחורה חדשה, אווה, ומבקש מאיזבל שתארח אותה לחודש בזמן שהוא נוסע לחו"ל לעזור לחבר שאימו חולה. אווה לא מעוניינת להכניס מישהי לטריטוריה שלה אבל אחיה מתעקש והיא נאלצת להסכים.

אווה מאד שונה מאיזבל, היא וולגרית, בלילות היא סובלת מסיוטים, היא ישנה עד מאוחר, בחורה חופשייה ונוגעת בכל דבר. בהתחלה הן בקושי מדברות וכל אחת נמצאת בחדר אחר ומנהלת את חייה בנפרד.

אווה מתעקשת לגור בחדר שהיה שייך לאימה של איזבל ואיזבל לא מבינה מדוע זה כל כך חשוב לה והיא כועסת עליה אבל אווה נשארת שם למרות סירובה של איזבל.  בהמשך איזבל מגלה גם שנעלמים חפצים שהיו של אמה כמו כפית אחת מתוך סט של שתיים עשרה, סכין וקערה והיא חושדת באווה ומפתחת כלפיה עוינות.

למרות הקרירות של איזבל כלפיה, אווה מנסה להתקרב אליה, היא רוצה ללמד אותה ליהנות מהחיים, להשתחרר מהנוקשות. היא משכנעת אותה לרקוד, לשתף במה שעובר עליה ולאט לאט להוציא אותה מבדידותה.

ואז איזבל מגלה מהי התאהבות בפעם הראשונה בחייה ומאותו רגע חייה ישתנו לחלוטין. היא תעבור עליות וירידות, רגעי אושר ואכזבות ותגלה גילויים מפתיעים על עצמה ועל חברתה ואפילו על הבית שבו היא גרה ובו הרגישה עד עכשיו הכי בטוחה.

באחד הימים איזבל מוצאת יומן שאווה כתבה ומחליטה לקרוא בו. דרך היומן היא לומדת מיהי אווה המסתורית שנכנסה לחייה וטלטלה אותם. מרגע קריאת היומן מתגלים פרטים מטלטלים על חייה של אווה ומשפחתה בעבר שדרכם כל הסיפור מתבהר. איזבל המומה ממה שהיא מגלה, היא עצובה, היא מבינה פתאום הכל ועכשיו היא צריכה לחשב מסלול מחדש ולקבל החלטות לגבי עתידה.

מיהי אווה? איך היא הכירה את אחיה של איזבל? האם הכל היה מתוכנן ולמה? מדוע גנבה חפצים אישיים מביתה של איזבל? האם גם האהבה ביניהן הייתה מזוייפת  ונועדה רק לשם השגת מטרותיה של אווה?

תקראו ותגלו.

סיפור נוגע ללב על אהבה, על תשוקה, על סודות, על העבר שרודף ועל הדבר הכי יקר לנו – הבית. הסוף מרגש מאד.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

בית הוא דבר יקר ערך…
הולנד. 1961.

המכתשים שנותרו באזור הכפרי והשקט של מזרח הולנד לאחר הפצצות מלחמת העולם כוסו, מבנים שופצו ושוחזרו, ונראה שהמלחמה באמת הסתיימה.

איזבל גרה לבד בבית אמה המנוחה, חיים של שגרה יומית סדורה ומשמעת עצמית נוקשה. הכול משתנה כשאחיה לואי מביא את חברתו החדשה והוולגרית אווה, משאיר אותה שם, ונוסע.

אווה היא האנטיתזה של איזבל: היא ישנה עד מאוחר, מתנהלת בבית בקול רם ונוגעת בדברים שהיא לא אמורה לגעת בהם. איזבל מפתחת אובססיה כלפי אווה, אובססיה שמתודלקת בזעם. כשדברים ברחבי הבית מתחילים להיעלם – כפית, סכין, קערה – איזבל נשאבת אל מערבולת של חשדות וגילויים. בשיאו המחניק של הקיץ, הפרנויה שלה מפנה את מקומה להתאהבות כפי שלא ידעה מעודה ואל קשר שחושף אמיתות שמערערות את כל מהותה.

המלחמה לא יכולה להיות טובה, והיא לא באמת נגמרה אחרי הכול. גם אווה, גם הבית ובעצם שום דבר הוא לא כפי שהוא נראה.

מקום שמור, ספר הביכורים של יעל ואן דר ואודן, הוא חקירה רבת־עוצמה של החלקים האפלים ביותר של העבר הקולקטיבי שלנו.

"סיפור שמגיע לכלל פתרון באופן כה נועז ועם זאת מלא רכות, שהוא לא רק מבריק, אלא גם בלתי נשכח." – הניו יורק טיימס

"ספר ביכורים מרשים ביותר; אני כבר מצפה לספרה הבא של ואן דר ואודן." – הגרדיאן