מודעה בעיתון ושדים אפלים

הסקירה שלי:

ספר מרתק שלא יכולתי להניח מהיד. זהו סיפור על דור שני לניצולי השואה, על החיים לצד הורים ששתקו והסתירו סודות ועל ההשפעה של דרך התמודדות זו על חיי ילדיהם. ממליצה בחום!

גיבורת הספר היא אילנה גלבוע. אילנה היא מורה להיסטוריה בתיכון. אילנה נשואה ויש לה שני ילדים. הוריה של אילנה הם ניצולי שואה. הוריה אף פעם לא דיברו על מה שקרה להם, אף פעם לא בכו, אף פעם לא חיבקו. הם גוננו עליה מילדות ועד בגרות, כולל אחרי נישואיה שזה אומר שדרשו ממנה להתקשר אליהם כל יום ולבקרם שלוש פעמים בשבוע. אילנה וילדיה היו השמחה היחידה של ההורים.

אילנה חושבת שהוריה התחתנו לא מאהבה אלא מבדידות. הם קראו למקום ממנו באו "שם". הכחישו הכל ולא הסכימו לספר דבר ממה שקרה להם "שם". הם גם לא חגגו ימי הולדת ולא חגים, רק את יום העצמאות.

כתוצאה מכך, אילנה היתה ילדה בודדה, בלי חברות, כמו הוריה, גם היא לא ידעה לבכות. תמיד הרגישה שאמה מסתירה ממנה סוד גדול. היו לה סיוטים בלילה שלא הפסיקו עד היום, בעיקר חלום על חבילה שמעבירים.

יום אחד היא קוראת מודעה בעיתון שמחפשים מתנדבים לראיין ניצולי שואה. אילנה מחליטה להתנדב, למרות שהוריה ובעלה אומרים לה שזה לא בשבילה. היא נכנסת לאובססיה ועוברת מבית לבית ושומעת סיפורים מזעזעים. היא מתחילה להשתגע. בכיתה היא זונחת את לימודי ההיסטוריה האמריקנית ומתחילה ללמד את נושא השואה עד שהיא מושעית מבית הספר. היא מתחילה לבשל אוכל שאכלו בגטאות ומחליטה לנסוע רק ברכבת.

כשבתה צריכה להכין עבודת שורשים, אילנה מחליטה שהגיע הזמן לדבר עם הוריה. היא מחטטת בביתם ומוצאת תמונות מוסתרות. היא מתעמתת איתם ואז הוריה מספרים לה סוד שהסתירו ממנה כל החיים, סוד מפתיע שהופך ומשבש את חייה. סוד שמשמש הסבר לחלום הסיוטי שחוזר לילה אחרי לילה.

העלילה מתרחשת בשנת 1990 בימי מלחמת המפרץ, טראומה שמזכירה למשפחתה את ימי השואה הקשים ואת החרדות.

המון סוגיות ומחשבות עולות במהלך הקריאה וביניהם דרכי ההתמודדות השונות של הניצולים: חלק הכחישו ושתקו,  חלק דווקא דיברו וסיפרו, חלק האמינו באלוהים, חלק תהו אם יש אלוהים אז איך קרו כאלה דברים נוראיים ועוד ועוד שאלות ותהיות מעניינות.

כמו כן, הספר מתמקד גם בדרכי ההתמודדות של הדור השני לניצולי השואה. הכאב שעבר מההורים לילדים, הסודות והשתיקות שהשפיעו חזק על חיי הדור השני. אילנה לקחה על עצמה תפקיד חשוב לשמר את זכר הניצולים ולספר את סיפורם, אלא שהתפקיד הולך ומשתלט עליה בכיוונים שלא ציפתה להם.

מהו הסוד שהוסתר מאילנה ולאן יוביל אותה גילויו של אותו סוד? תקראו ותגלו. הסוף מאד מפתיע!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

מודעה בעיתון ושדים אפלים מאת טלי נתיב-עירוני, בהוצאת הספרים "אוריון" הוא רומן שעלילתו הדרמטית והסוחפת מתרחשת בתל אביב של ראשית שנות ה- 90, ובמרכזו סיפור מתח תוך מבט נוקב על בני הדור השני של השואה.

אל חייה של אילנה גלבוע, מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון, נשואה לקובי, רופא ואם לשניים, מגיחה מודעה בעיתון הקוראת למתנדבים לתיעוד ניצולי השואה. בניגוד לכל היגיון ועל אף לחציהם של בני משפחתה היא נענית למודעה ונשאבת אל האתגר הגדול של חייה. עיסוקה הצדדי החדש הולך ומשתלט עליה והופך לאובססיה. במקביל היא עוסקת בחיפוש אחר סוד משפחתי אפל שקשור בעברה שלה, חלומותיה מנבאים פורענות מתקרבת והיא מתנחמת בחיקו של אחֵר, עד לסוף הטרגי המפתיע הבלתי נמנע.

טלי נתיב-עירוני (70), נשואה + 2+ 2 נכדות, תושבת תל אביב ולשעבר תושבת רעננה, עיתונאית, מתרגמת ספרים (כלת פרס שרת החינוך לתרגום ספרות ילדים ונוער), בימאית סרטים דוקומנטריים ומרצה בתחומים שונים כולל בפני תלמידי בתי ספר תיכוניים ומשלחות נוער לפולין על ניסיונותיה וחוויותיה בפרויקט שפילברג לתיעוד השואה; בוגרת אוניברסיטת תל אביב בחוגים תיאטרון, פילוסופיה ועיתונאות, ברוקלין קולג' והסמינר היהודי התיאולוגי בניו יורק. הפקה, צילום, בימוי ועריכה של סרט דוקומנטרי קצר: "מכתבים מסבא" – מסע אישי בגרמניה בעקבות השואה המשפחתית. ליווי הסרט בהקרנות בהרצאה (לסרט 3 גרסאות – עברית, אנגלית וגרמנית); מנכ"לית אגודת "מיתר" לקשרי תרבות בעם היהודי.

מודעה בעיתון ושדים אפלים הוא ספרה השני של טלי. ספרה הראשון אלה במילעֵיל(זמורה-ביתן-מודן, שנת 20000) עוסק בסיפור חייה של צעירה המנסה ללא הצלחה למצוא את דרכה בכתיבה, ואינה מסוגלת להתגבר על המחסומים הכרוכים בכך. בתוך כך מתברר שהבריחה שהיא עוסקת בה ללא הרף – בריחה מהחיים, מהארץ, מסודות העבר, מאנשים אהובים שנטשו אותה ובעיקר מעצמה – היא המעצור העיקרי לכתיבה, ועד שלא תבחר בחיים, במקום בעיסוק האובססיבי במוות, לא תחלץ מהמבוי הסתום.