מה שראיתי מהמרפסת

הסקירה שלי:

הספר הזה סקרן אותי כי מדובר ברעיון מקורי, דמיוני ומעורר מחשבות. מסופר על אישה שנהרגה  והיא הופכת לצופה מלמעלה על עולם החיים שהשאירה מאחור.

הספר מתובל בהרבה הומור, עם ציטוטים של פסוקים מהתנ"ך (במינון הנכון), נהניתי מהקריאה ואני ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש בתל אביב בתקופת הקורונה במשפחה דתית "כיפה סרוגה".

נעמה נוהגת ברכב ועסוקה בטלפון הנייד. היא מתנגשת באחוריו של אוטו-זבל ונהרגת במקום. היא אפילו לא הספיקה להגיע לרופא שקרה לה דחוף בעקבות בדיקה שעשתה, פרט שיתגלה מאוחר יותר ויהיה מאד מפתיע.

מרגע שהיא מתה, נעמה הופכת למספרת הסיפור, היא צופה מלמעלה, כמו ממרפסת, על הקרובים שלה: בעלה, שני ילדיה, נכדיה, חמותה וחברת הנפש שלה טלי.

נעמה תמיד חשבה שהיא יודעת הכל על כולם אבל מסתבר לה שבני משפחתה הסתירו ממנה סודות, היא גם מגלה קשרים שנרקמו בין הקרובים שלא בידיעתה.

נעמה צופה אחר דרך ההתמודדות של כל אחד עם מותה הלא צפוי. היא עוקבת אחר תהליך האבל שלהם וגם על הרגעים השמחים שלהם ביחד בלעדיה. מתוארות המון סיטואציות מצחיקות גם בתקופת האבל.

בעלה ממשיך לדבר אליה כשהוא עצוב, חברתה פתחה קבוצת וואטצאפ "צ'ט עם המת" והיא כותבת לה, נכדתה כותבת יומן "בידוד בקורונה" שנעמה מצליחה לקרוא ומגלה כך את נכדתה המחוננת והרגישה.

נעמה מגלה שכל אחד המשיך בחייו בצורה אחרת:

"לכל אחד למטה יש דרך אחרת לחיות, דרך אחרת לדבר, לאהוב ולשתוק … ".

ספר מרגש על גורל אירוני, על חשיבותה וכוחה של המשפחה והחברים בעיתות שמחה וגם ברגעי אבל. על מערכות יחסים בין הורים וילדים, בין בעל ואישה, בין אחים ובין סבתות לנכדים.

אהבתי את הסוף הבדיוני המרגש שכמובן גם הוא מתובל בנגיעות הומור.

נעמה מלאת געגועים למשפחתה אבל הגיע הרגע שצריך לשחרר ולהמשיך הלאה.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

התנגשות מיותרת לגמרי באחוריו של אוטו־זבל קוטעת את חייה של נעמה, והיא זוכה לעמדת צפייה מופלאה מעל החיים שהשאירה אחריה.
נעמה טועה לחשוב שהיא יודעת־כול, ולכן נדהמת לגלות סודות שהוסתרו מפניה, קשרים מפתיעים שלא אמורים היו להיווצר, ואינטרסים נסתרים. העולם שלמטה נפרש כעת למרבד של רגעים מכמירי לב, לצד מצבים מצחיקים עד דמעות.
בעלה, ילדיה, חברתה ונכדתה המחוננת, ממשיכים לדבר אליה, לכתוב לה, להקליד בסלולרי, לבקש עצה ופרוטקציה בשמיים, בדיאלוגים מפוכחים רוויים באירוניה והומור.
ממרום מרפסת שמימית, נעמה צופה בהצגה הכי טובה בעיר, שמתרחשת בחיק משפחה סרוגת־כיפות בימי מגפת קורונה הזויה. רוב הזמן היא רוכנת מטה ומאזינה וחומלת וכועסת ומנסה לסייע, אבל לפעמים מתחשק לה דווקא לנצל את יתרונות המת ושלא יציקו לה בעונג המנוּחה.

הדמויות שובות הלב במה שראיתי מהמרפסת, מזכירות עד כמה חשובות כאן המשפחה והקהילה ברגעי שמחה ורגעי אבל. הכתיבה עכשווית, מצחיקה, ובעיקר, מנחמת מאוד על אף השבר והכאב. זהו ספר שמרחף מעל רחובות תל אביב המוכרים, מלא אהבת החיים ואהבת האדם, הומור ואמת.

זהו ספרה השני של אפרת קנובל, מעצבת פנים, סופרת, נשואה ואם לארבע בנות. ספרה הראשון, לסרוג את ברלין, זכה בפרס משרד התרבות והספורט לספרות 2021 והיה לחביב הקהל.