לשחק באבא ואמא

הסקירה שלי:

ספר ביכורים מצויין, מעניין לכל אורכו ומאד אנושי ונוגע ללב. הספר מדגיש את המורכבות של מערכות היחסים השונות: בין גבר לאישה, בין אחיות, בין דודה לאחייניתה ובין אימהות לבנות.

ספר מרגש עם המון אירועים ותהפוכות שמשלב בתוכו לבטים לפני קבלת החלטות מכריעות, התמודדות עם מחלה, כאב, נטישה ומולם הרבה תקווה ואומץ.

הספר נגע בי אישית בעיקר בתיאור ההתמודדות של הדודה עם מחלה והקשר המיוחד בין הדודה לאחיינית שלה שהזכיר לי את הקשר שלי עם האחיינים שלי שהם האושר בחיי. בכיתי כמה פעמים במהלך הקריאה ובמיוחד לקראת הסוף. הספר כתוב היטב ובאמת שאפו לרונית, ממליצה בחום!

שוש היא אם חד הורית שמתקרבת לגיל ארבעים והיא מגדלת לבדה את בתה בת השש עשרה, תמרה. צביקה, האהוב של שוש, נטש אותה במהלך ההיריון עם תמרה. מאותו יום, היא איבדה את האמון בגברים. היא לא הצליחה להתאושש מהמקרה למרות שעברו מאז שש עשרה שנים. היא גם מחנכת את בתה בהתאם ומזהירה אותה לא להתקרב לגברים.

שוש עובדת מאד קשה בכדי לפרנס אותה ואת בתה. היא עובדת במאפייה ומתחילה לעבוד מוקדם בבוקר. החברה הכי טובה שלה והאוזן הקשבת שלה היא יוכי אחותה טובת הלב שחולה בסרטן ומתמודדת כמו גיבורה.

כשתמרה מתאהבת בחבר לכיתה, שוש מאבדת את העשתונות. תמרה מחליטה לא לשתף יותר את אמה בכל הקשור בחבר ומתחילה להמציא שקרים. גם כשהיא מסתבכת, היא משתפת רק את יוכי שנמצאת לצידה בכל מצב ובכל שעה. יוכי תמיד רגועה, שקולה ויודעת לקבל, לחבק, להכיל ולייעץ.

כולן שומרות סודות ומשקרות אחת את השניה כדי לא לפגוע: תמרה משקרת לאמה, אמה שומרת סודות מיוכי החולה, יוכי שומרת סודות מאחותה. השקרים והסודות הולכים ונערמים, הכל הולך ומסתבך אבל סופם של סודות להתגלות ואז יהיה גם צורך להתמודד עם הגילויים.

כל אחת מהן מתמודדת עם סיטואציות משמעותיות בחייה וצריכה לקבל החלטה שתשפיע על המשך חייה וגם כמובן על מערכות היחסים ביניהן:

תמרה והחבר, יוכי וההתמודדות עם המחלה, שוש שמגלה שיש לה רגשות כלפי ניסו, הבעלים של המאפייה.

הסיפור מסופר בשני קולות: פעם מפי האם ופעם מפי הבת. צורת הכתיבה הזאת תורמת המון לסיפור.

בזכות מגוון הנושאים והדמויות בסיפור, כל אחד יוכל בקלות להזדהות עם דמות כזו או אחרת.

בעמודים האחרונים נסגרים הרבה מעגלים, הקצב של הסיפור מואץ, בכיתי וחייכתי לסירוגין, גם עצב אבל גם המון שמחה ואופטימיות.

אהבתי מאד את הסוף! ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

שוש, אם חד הורית לתמרה, ננטשת על ידי אהובה צביקה במהלך ההיריון של תמרה, ומאבדת לחלוטין את האמון במין הגברי. מבחינתה של שוש,  כל הגברים בעולם הם השטן בהתגלמותו, וכך היא מחנכת את תמרה – להיזהר מהם כמו מחיות טורפות.
שוש מגדלת את תמרה בדוחק ובקשיי פרנסה, כשרק אחותה יוכי היא הנפש היחידה בעולם אשר תומכת בה.
שוש, המתקרבת לגיל ארבעים, עורכת חשבון נפש נוקב עם הזמן החומק מבין האצבעות, עם אפשרויות שהוחמצו, עם הנעורים שלא ישובו ובעיקר עם הנטישה הפתאומית של צביקה.
תמרה בת השש עשרה מתאהבת לראשונה, למורת רוחה של שוש, ונאלצת בסופו של יום לשאת בתוצאות מעשיה.
כשיוכי, חולה במחלה סופנית ותמרה מתמודדת עם סיטואציה בלתי אפשרית, נסחפות שלוש הנשים במערבולת של רגשות ועוברות רצף אירועים מטלטל, אשר מעמיד את יחסיהן במבחן קשה שלאחריו לא ישובו להיות כפי שהיו.
הספר נכתב כרומן פוליפוני – הן מנקודת המבט של האם והן של הבת – ובכך חושף את התמונה המלאה מזוויות שונות.
הספר בוחן את היחסים הראשוניים ביותר של הטבע – היחסים הסימביוטיים בין אם לבתה, יחסי הקירבה והנאמנות בין אחיות וכן כוחן של נשים במלחמת המינים המתמדת והמתישה לעיתים, מול גברים שבדרכם המשונה לאהוב,  הופכים להיות המענים העיקריים.
זהו ספר הביכורים של רונית רוטלוי, עורכת דין בעלת משרד עצמאי, אם לשלושה, אשר מבססת את ספרה על חוויה אישית ומטלטלת של חברה קרובה אשר עמדה באותן הדילמות של תמרה, כשהיא עומדת לצידה.