כמו לשבור אור

הסקירה שלי:

סיפור מרובה דמויות אנושיות ומרגשות המרכיבות משפחה עתידית אחת של זוג שעומד להינשא.

אהבתי את הכתיבה היפה והעמוקה ואת שלל הדמויות המעניינות. ממליצה בחום!

הסיפור מתחיל בידיעה כי תומר ורוני מתחתנים. לכל אחד מהם יש משפחה מורכבת. בפרקם הבאים כל דמות תספר על היכרותה עם הזוג, חייה האישיים ותצרף ברכת חתונה אישית.

משפחתו של תומר: אמו, אביו, המאהבת של אביו.

משפחתה של רוני: אביה הגרוש שחי לבדו, אמה הגרושה, בן זוגה הנוכחי של אמה ובתו של בן זוגה.

בנוסף לשלל הדמויות המרכיבות את המשפחה, נמצאת דמות נוספת שקשורה לאחת המשפחות ומכירה את הזוג והיא משקיפה עליהם ומספרת את הסיפור מנקודת מבטה ואת סיפורה האישי.

אני ציירתי אילן יוחסין שהקל עלי את הקריאה בספר עקב ריבוי הדמויות, ממליצה גם לכם לעשות כך.

זהו סיפור עמוק על מערכות יחסים (זוגיות וגם הורים-ילדים), על מרד נעורים, על התמודדות עם טרגדיות, על אהבות ובגידות  ועל מהות המונח המורכב "משפחה".

אני מאד אהבתי את הכתיבה היפה והעמוקה ואת הדמויות ונהניתי מהקריאה.

אציין שלא הכל היה ברור לי עד הסוף, בעיקר הפרקים שכותבת הדמות המשקיפה אבל כנראה  שזאת היתה הכוונה, כמו שהסופרת כותבת בפרק התודות ומבקשת להודות:  " … על האפשרות להיקרא גם כשהדפים מפוזרים והמלים אינן מובנות אפילו לי עצמי…".

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

שני צעירים נפגשים, מתאהבים ומחליטים להתחתן, אבל הקִרבה ביניהם מותחת את כל החוטים השזורים בין שתי המשפחות עד כאב. עד פקיעה. מצד אחד ניצבים אמא שלו, אבא שלו והמאהבת לשעבר, ומן הצד השני אמא שלה, בן זוגה הנוכחי ובעלה הקודם. בתווך, פורטת באין רואים על המיתרים הללו, עומדת מישהי ומתבוננת בהם. בכולם.

גיבורי הספר הזה – גברים ונשים, הורים וילדים, מאהבים וננטשים – נבחנים מבעד למנסרה המפצלת כל אחד מהם לקרן ישירה, צלולה וחותכת, החודרת מבעד להגנות היומיום, מזדהרת באבק השגרה ונשלחת היישר אל הלב.

כמו לשבור אור הוא יצירה הבוחנת לעומק את המבנה והמשמעות, האפשרות וחוסר האפשרות של אותה המצאה מורכבת ופשוטה כמו קציצות ופתיתים – המשפחה: כיצד להיות חלק ממנה והאם ניתן שלא.

הרומן החדש של מירי רוזובסקי הוא  ספרות פוליפונית במיטבה, צורה המהדהדת ומשכפלת את התוכן ומצליחה להעמיד לא רק דמויות מובחנות ומלאות, אלא גם סיפור מפורק, המתאחה לשלם הגדול מסך חלקיו.