כל הפרחים בפריז

הסקירה שלי:

וואו איזה ספר מדהים! הספר הכי טוב שקראתי בתקופה האחרונה. מעניין, מרגש, עצוב אך אם זאת גם מלא תקווה, גאולה וניצחון.

שני סיפורים במקביל על שתי נשים אמיצות שמתמודדות עם אובדן וכאב: אחת מנסה לשרוד תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה והשנייה מתמודדת עם אובדן זיכרון אחרי תאונה.

שני הסיפורים קשורים זה לזה דרך דירה פריזאית שבה גרו, בתקופות שונות, שתי הגיבורות.

סיפור על הישרדות, על אובדן וכאב, על תודה, על סליחה ועל אהבה.

"אנחנו לא יכולים לאבד את מה שאנחנו אוהבים באמת בכל לבנו. זה הופך לחלק ממי שאנחנו".

הספר מלא תהפוכות וגילויים מפתיעים לכל אורכו. ספר מטלטל שממש לא יכולתי להניח מהיד. ממליצה בחום!

סלין גרה עם בתה בפריז הכבושה. היא אלמנה ומנסה ליצור לבתה הקטנה שגרת חיים נורמלית ככל האפשר בתקופה הסוערת של תחילת האנטישמיות. היא עובדת עם אביה בחנות פרחים מצליחה ומספקת זרים לכל תושבי השכונה.

יום אחד קצין גרמני מגיע לחנות ורומז לה שהוא יודע על מוצאה היהודי. העניינים מחמירים והיא מוצאת את עצמה בסכנת חיים. היא לא בוחלת בשום אמצעי בכדי להגן על בתה האהובה קוזי.

במקביל מסופר סיפורה של קרוליין, אישה אמריקאית שגרה באותה דירה פריזאית שבה התחבאה סלין, מספר עשורים מאוחר יותר.

קרוליין עוברת תאונה ומאבדת את זיכרונה. משיחות עם אנשים בבית הקפה השכונתי היא מגלה שהיא הייתה אישה עצובה ובודדה.

לאורך כל הסיפור קרוליין תוהה מי היא, האם היא נשואה, האם יש לה ילדים ולמה היא הייתה כל כך עצובה ולא חברותית. יש לה פלאשבקים לעבר וחלומות סיוטיים והיא מבינה שכנראה עברה טראומה ולא בטוחה שכדאי לה להיזכר.

כשפונה אליה סטודנטית שעושה מחקר על הדירה הפריזאית, היא מסכימה שתבוא לדירתה ובמקרה מוצאת בדירה מכתבים שכתבה סלין לאהוב ליבה, לוק, בשנים של מלחמת העולם השנייה. לוק הבטיח שיחזור במהרה אבל נעלמו עקבותיו.

קרוליין מחליטה לברר מיהי סלין והאם היא ובתה שרדו.

בעזרת הסטודנטית ועוד חברה של קרוליין, מתגלה סיפורה המרגש של סלין ובתה קוזי ונסגר המעגל.

במקביל היא מכירה את ויקטור, בעליו של בית הקפה השכונתי שמחזר אחריה אך מכיוון שהיא איננה יודעת מי היא, היא חוששת לתת לו להתקרב, שכן אולי הוא רק רוצה את כספה?

מי היא קרוליין ומדוע היא אישה עצובה? מה יקרה כשתגלה מיהי? מיהו ויקטור ומה הוא רוצה ממנה? האם הוא רק רוצה לנצל אותה או שהוא באמת מאוהב בה?

האם סלין וקוזי שרדו? מה עלה בגורלן? האם לוק שרד והצליח להיפגש עם סלין?

תקראו ותגלו. ספר מקסים שאין בו רגע דל. אהבתי את הסוף המרגש שהביא עימו, במידת האפשר, סגירת מעגל המלווה בהמון תקווה ואופטימיות.

לסיכום אביא ציטוט מרגש שהתחברתי אליו מאד אשר שימש כמה דמויות בסיפור ובעיקר את קוזי הקטנה:

"הדברים הכי חשובים בחיים הם להגיד תודה, לסלוח ולאהוב. מאמא לימדה אותי להודות, כשאת אומרת תודה – זה משמח אנשים אחרים. לסלוח – כי החיים קצרים מדי בשביל לכעוס. וזה גם לא כיף. ואחרון חביב, לאהוב – כי כשיש בלב שלך אהבה, אף-אחד ושום דבר לא יוכלו לקחת את זה ממך".

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

פריז הכבושה היא לא מקום לאלמנות צעירות.

בעיר שבה נושבות רוחות מלחמה עזות, סלין הצעירה מנסה לשמור על שגרת חיים עבור קוזי, בתה הקטנה. היא עושה כל שביכולתה על מנת להסתיר ממנה את ההתרחשויות, וממשיכה לעבוד בחנות הפרחים הוותיקה של אביה, מכינה זרים יפהפיים לתושבי השכונה.

כאשר קצין גרמני מגלה את מוצאה היהודי, הפחדים הגרועים ביותר שלה מתממשים. סלין מבינה שעליה להשיב מלחמה כדי להציל את האדם היקר לה מכול, את בתה, קוזי.

עשורים לאחר מכן, באותה דירה פריזאית, קרוליין האמריקנית מוצאת את עצמה ללא בדל של זיכרון מעברהּ. היא מתאוששת מתאונת דרכים ומגלה שבמשך שנים חיה חיים עצובים ובודדים. כאשר בחיפוש מקרי בדירה היא נתקלת במכתבים שכתבה סלין לאהובהּ לפני כל אותן שנים, היא אוזרת עוז ויוצאת למסע שיוביל אותה אל עברה האבוד, אבל גם לעתיד שממתין לה.