כולנו יוצאים מגדרנו

תמונה של הספר

מחבר: קארן ג'וי פאולר, הוצאה לאור: כנרת זמורה דביר, תרגום: אביגיל בורשטיין, מס' עמודים: 302.

הסקירה שלי:

איזה יופי של ספר! מעניין, מרתק ומרגש. קשה מאד לכתוב עליו סקירה מכיוון שאחרי כשליש מהספר מתגלה הפתעה שמשנה את נקודת המבט לגבי כל הסיפור. רוב הספר מסופר בעצם על חיי המשפחה לאחר גילוי ההפתעה לקוראים שעליו לא אפרט כדי לא לתת ספויילר.

 הגיבורה המספרת היא רוז, אישה צעירה בת 26, בשנת 1996, היתה ילדה דברנית מאד ואילו עכשיו היא בעיקר שותקת.

 אמה שרוייה בדיכאון, אביה, שהיה חוקר פסיכולוג מומחה, הפך שתיין. אחיה נעלם לפני עשר שנים והוא כעת מבוקש ע”י האפ.בי.אי בחשד למעשי אלימות וטרור. כל המשפחה התרסקה בעקבות העלמות אחותה התאומה לפני חמש עשרה שנים.

 רוז מנסה להבין לאן נעלמה אחותה ולגלות האם אביה, אמה או אחיה יודעים היכן היא ולא מגלים לה. היא מנסה לאתר את אחיה ולנסות להוציא ממנו מידע על אותו יום שבו נעלמה אחותה האהובה.

 בקריאת שמונים העמודים הראשונים של הספר רוז מספרת על חיי משפחתה, על הגעגועים לאחותה, על ילדותה ועל משחקיה עם אחותה ואחיה. לכאורה סיפור רגיל אבל כשהופכים את הדף לעמוד 83 מתגלה פרט מפתיע על זהות האחות ומאותו רגע כל הסיפור נראה אחרת.

 לא ארחיב יותר כדי לא לקלקל למי שלא קרא אבל רק אומר לכם שהנושא של הסיפור מרתק ומבוסס על מקרה אמיתי.

 היו קטעים בספר שהיו מעייפים, כולל תיאוריות מדעיות על החיים ומחקרים שפחות דיברו אליי אבל מייד שוב נוצר עניין וממש לא יכולתי להניח מהיד.

 סיפור מעורר מחשבה ומלא רגש על נושא ייחודי שלא קראתי עליו בעבר. הסיפור מדגיש את מהות המשפחה והשפעתה על עיצוב חיינו. סיפור מלא אנושיות על התמודדות המשפחה עם אובדן/היעלמות חלק ממנה. ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

“אז אמצע הסיפור שלי נפתח בחורף 1996, עד אז הפכנו זה מכבר למשפחה המדולדלת שניבאו הסרטים הביתיים הישנים – אני, אמא שלי ומאחורי המצלמה, נסתר אך מובן מאליו – אבא שלי. ב-1996 חלפו עשר שנים מאז שראיתי את אחי, שבע-עשרה שנים מאז שאחותי נעלמה. אמצע הסיפור שלי הוא כל כולו על היעדרם, אבל אם לא הייתי מספרת לכם על כך, ייתכן שלא הייתם יודעים. ב-1996 עברו ימים שלמים שבהם בקושי חשבתי על מי מהם.”

כך פותחת רוז קוק את סיפורה, סיפור משפחתה שהתפרקה: רוז היתה פטפטנית בלתי נלאית בילדותה. כאישה צעירה, היא שותקת לחלוטין. אמה, שהיתה אישה חמה ותוססת אינה אלא צל חיוור של עצמה, אביה המבריק, הוא שתיין מתבודד, ואחיה הנערץ, נעלם והוא מבוקש על ידי האף-בי-איי בחשד למעשי חבלה וטרור. השבר הזה הוא תוצאה של העלמותה של פרן, אחותה התאומה של רוז.

כולנו יוצאים  מגדרנו הוא רומן יוצא דופן: אינטליגנטי, משעשע, שובר לב, מרחיב אופקים ומעמיק מחשבה. הוא נקרא בנשימה עצורה ומלווה את הקורא לאורך זמן כשהוא זורה אור על סוגיות שעומדות במרכז ההגות והפוליטיקה של זמננו.

כולנו יוצאים מגדרנו, ספרה העשירי של קארן ג’יי פאולר (“מועדון הקריאה של ג’יין אוסטין”), הוא יצירת מופת בת זמננו. הספר זכה בפרס פןפוקנר, היה מועמד לפרס בוקר ונמנה על ספרי השנה של הניו יורק טיימס.

“כבר שנים שלא התרגשתי כל כך מספר. בכיתי כשסיימתי אותו בשלוש לפנות בוקר, וכשקמתי למחרת שבתי וקראתי את הסוף, ובכיתי שוב”,

רות אוזקי ” הבשרים שלי”

“ספר לופת, עם לב גדול”

חאלד חוסייני, רודף העפיפונים

“אף סופר בן זמננו לא מעצב דמויות מושכות כמו אלה של פאולר, או בוחן אותן בחדות ובסלחנות כמוה”

מייקל שייבון

“זה ספר על כל משפחה שחווה אבדן”

ניו-יורק טיימס בוקרביו

תגובות

תגובות