כאן ועכשיו

הסקירה שלי:

סיפור עצוב ומרגש על התמודדות של אישה עם מחלת הדמנציה ועל משפחתה התומכת ואוהבת שנמצאת לצידה לאורך כל הדרך.

לצד העצב, יש בספר גם הומור, לרבות הומור עצמי והרבה אופטימיות.

ספר מדהים! ממליצה בחום!

מריגולד נשואה באושר, היא מתקרבת לסוף שנות השישים לחייה. לאחר שנים של עבודה בניהול חנות מכולת וסניף דואר, היא מתכננת להפחית בעבודה ולהתחיל ליהנות מגיל הזהב עם בעלה היקר לה.

אמה לא מזמן עברה לגור איתה לעת זקנה, גם בתה הצעירה גרה איתה ומנסה, ללא הצלחה,  להתפרנס מעבודה באינטרנט והבת הבכורה חוזרת מחו"ל שבורה לאחר פרידה מקשר ארוך שנים.

הבית מלא ומרגולד נהנית מהמגורים ביחד שוב עם המשפחה. אבל פתאום היא מתחילה לשכוח דברים וזה מוזר לה ולסובבים אותה. מרגולד תמיד הייתה ראש המשפחה ודאגה לכולם והמשפחה מבינה שעכשיו הם צריכים להיות שם בשבילה.

המשפחה מחליטה להעניק לה משהו מיוחד ולשם כך מגייסת גם את הקהילה המקומית. ביחד הם יגרמו לה להבין שהם תמיד שם בשבילה ולמרות שהיא מאבדת את הזיכרון, הם יזכרו אותה תמיד.

הספר מתאר את ההידרדרות של מריגולד עם השנים, את ההתכחשות לשכחה, את ההתמודדות שלה עם ההבנה שהיא חולה ובהמשך את התמודדותה עם סממני המחלה ובמקביל את המשפחה התומכת והמסורה שמתגייסת לעזור לה.

בספר ישנו מסר חשוב, משפט שאביה של מריגולד חינך אותה לפעול לפיו ואשר בתה התמקדה בו כשהיה לה קשה מול אמה:

"מה רע בעכשיו. זה מה שסבא שלי אמר כשהיה מודאג מהעתיד או התחרט על דברים שעשה בעבר. מה רע בעכשיו, דייזי?"

המסר החשוב בסיפור הוא שצריך להתמקד בהווה וליהנות ממנו כמה שאפשר:

"דמנציה גורמת לאנשים להתמקד בהווה, ההווה הוא הדבר היחיד שיישאר לאמא שלי".

סיפור נוגע ללב שיגרום לכם להזיל דמעות. סיפור על אהבה חזקה שבזכותה אפשר להתגבר על מכשולים ולהנעים את החיים גם ברגעים קשים:

"כשהזיכרון מתעמעם והאישיות נסוגה, הנשמה, האני העצמי שלנו, עדיין נשארת מושלמת ושלמה ונצחית".

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

סיפור נוּגה ומעורר מחשבה מחד, ומנגד שופע אופטימיות, קסם והומור, על התבגרות והתפכחות, ועל זיכרונות שעוברים מדור לדור.

מריגולד ודניס הם זוג מאושר בסוף שנות השישים לחייהם. לאחר שנים של טיפול בכל הסובבים, ניהול חנות המכולת ותפעול סניף הדואר בכפר, מריגולד מוכנה להתחיל ליהנות מימי גיל הזהב עם בעלה בכפר האנגלי הפסטורלי שהקימו בו את ביתם. אמנם הבית מסרב להתרוקן – נוסף על אמה שעברה לגור איתם והבת הצעירה שלא חושבת לעזוב, גם הבת הבכורה חוזרת – אבל מריגולד נהנית מהקרבה המחודשת.

הבנות דייזי וסוז אמנם מתענגות על הנוחות הביתית המוכרת, אבל אט-אט הן מגלות שאמן כבר אינה כתמול שלשום. נכון, היא עדיין טובת לב ותמיד נכונה לעזור, אבל משהו בה השתנה, ולבני המשפחה קשה יותר ויותר להתעלם מכך. לראשונה בחייהם הם מוצאים את עצמם מטפלים במריגולד ולא להפך.

גם הקהילה המקומית מתגייסת לתמוך במשפחה האהובה, ויחד כולם מראים למריגולד שאיבוד הזיכרון הוא לא הדבר הנורא מכול כאשר את מוקפת אנשים שזוכרים וחוגגים את חייך בשבילך.

מחברת רבי-המכר סנטה מונטיפיורי טווה באמפתיה מארג משפחתי שובה לב ומרגש עד דמעות. זהו רומן מנחם ויפהפה, עם דמויות מקסימות שכמו קמות ויוצאות מבין הדפים וחודרות היישר אל תוך הלב.