ימים לראות

תמונה של הספר ימים לראות

מחבר: שגית אמת, הוצאה לאור: ידיעות ספרים, תרגום: לא רלוונטי, מס' עמודים: 302.

הסקירה שלי:

ספר יפהפה, מרגש ונוגע ללב. הכתיבה עשירה וקולחת, ממליצה בחום!

הגיבורה היא סופי, בחורה בת שלושים, עיוורת מלידה. אמה נפטרה ואביה בחו”ל. לאחר שעברה ארוע לא נעים כשגרה בדירה עם שותפים, היא עוברת לגור עם סבתה בדירה קטנה בחולון.

סבתה של סופי דואגת לה כמו שסבתא פולניה יודעת לדאוג ויחד עם זאת מעודדת אותה להיות עצמאית. הקשר בין השתיים ועוצמת האהבה ביניהן הזכירו לי את סבתי ז”ל מצד אמי שאהבתי אותה אהבת נפש ועד היום היא שבה אליי בחלומות.

סופי מנהלת חיי שיגרה, מהבית לעבודתה כמרכזנית בחברת ביטוח. היא נוסעת כל יום באוטובוסים ומנהלת חיים עצמאיים. סופי בודדה, חוץ מסבתה אין לה חברים קרובים. בזמנה הפנוי אחר הצהריים, היא כותבת במכונת ברייל את הסיפורים של סבתה ניצולת השואה. זהו הפרוייקט שלה והיא נלחמת על מנת להגשימו.

עולמה משתנה כאשר מגיעים  שכנים חדשים לבניין שבו היא גרה. בנם של השכנים, גבר נשוי ואב לשניים, לאט לאט אוזר אומץ וחודר לעולמה הפנימי. סופי, שמחפשת חום ואהבה כל חייה, מתפתה ומפתחת איתו מערכת יחסים הכוללת קשר מיני אבל גם הרבה מעבר. זהו קשר לא פשוט שסופו להיגמר ושיהיו לו השלכות רגשיות לא קלות.

התאהבתי בסופי, הזדהיתי איתה, עם קשייה, עם רצונה שיסתכלו עליה כאל בן אדם “רגיל” ולא “מוגבל”, עם כאביה וחיפושה אחר אהבה והצלחה בחיים.

זהו סיפור על אנשים בודדים, שמתמודדים עם קשיים ופחדים ומחפשים אהבה והכרה ולא נכנעים לקשיים. סיפור עם המון תקווה. אל תוותרו על חלומותיכם!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

השנה היא 2001. לסופי מלאו שלושים לא מזמן. היא מתגוררת בדירה קטנה בחולון יחד עם סבתה המסורה גניה, שאוהבת אותה אהבת נפש וגם קצת מוציאה אותה מדעתה. הימים של סופי דומים זה לזה – בבוקר היא נוסעת בשני אוטובוסים לחברת הביטוח, שם היא עובדת כמרכזנית, ואחר הצהריים היא מבלה בבית – בדרך כלל מקשיבה לרדיו או כותבת סיפורים שהיא מקלידה במכונת הברייל שלה.
עולמה של סופי מתערער כאשר היא פוגשת את שלומי, בנם של השכנים החדשים. שלומי בן ארבעים, נשוי ואב לשניים. כבר שנים שהוא עובד עם אביו בעסק ההובלות המשפחתי, אבל חולם על חיים אחרים. הוא אינו יכול להיישיר מבט אל פניה של השכנה הצעירה. זה מכאיב מדי. אנשים פצועים, נכים, בטח עיוורת כמוה, מזכירים לו מיד את מה שהוא מתאמץ לשכוח.
ככה זה, יבינו שניהם – לפעמים האהבה היא תמרור אזהרה. לפעמים היא שדה מוקשים, ונדרש אומץ כדי להסתכן ולהסכים להרגיש שוב.
זהו סיפור מכמיר לב ועז מבע, המתפקע מאהבת אדם ומחמלה אנושית, שעוסק ברכוּת בנושאים לא פשוטים, בהם התגברות על מצבים קשים וצפויים מראש וחיפוש אחר מה שאובד ונחבא אל השוליים, במקום שבו עלינו להתאמץ כדי לראות. בין הנופים המוכרים לכולנו, בעומס היתר של המציאות המאפילה על רגעים יקרים, מתמודדת הסופרת שגית אמת באומץ עם שאלות של זהות והתבגרות, שעלינו לתת את הדעת עליהן על מנת לזכות במותרות הראייה. הסיפור שבבסיס ימים לראות מתחיל ברגע שבו אנו מוזמנים להתקרב אל ממשות אחרת ולתת לה להציף אותנו.
ובעיקר זהו סיפור של ניצחון על פחדים, אבל כזה שמתחולל רק כשמוסרות מחיצות ושניים יכולים באמת להתקרב.
שגית אמת, ילידת 1969, היא סופרת המתגוררת בהוד השרון. כלת פרס זאב ופרס לאה גולדברג. נשואה לרני שיראי ואם ליונתן, יובל ומיקה. ימים לראות הוא ספרה הראשון למבוגרים.

תגובות

תגובות