מחבר: אמיר חסן צ'הלתן, הוצאה לאור: ידיעות, תרגום: אורלי נוי, מס' עמודים: 205.
הסקירה שלי:
ספר לא פשוט, אפילו קצת “מוזר”. מאד קשה לי לכתוב עליו סקירה. אני לא יכולה להגיד שנהניתי כי זה ספר לא קל שמתאר את שלטון הטרור המזעזע באיראן אבל אני בהחלט יכולה לומר והופתעתי, בעיקר מהסוף.
הגיבור הוא גבר שהיה בעבר חוקר קשוח בבית כלא ועינה את האסירים ועכשיו הוא עובד כרופא למרות שלא הוסמך לכך מעולם והוא מנתח נערות כדי להעלים את ביתוק קרום הבתולים שלהן כדי שלא יהיו פסולות לחיתון.
יום אחד מגיעה לקליניקה שלו נערה שמזכירה לו זמרת שהעריץ בעבר והוא מתאהב בה ומחליט שיעשה הכל כדי שהיא תהיה אשתו, למרות פעם הגילאים הגדול ביניהם ולמרות שהנערה מאורסת לצעיר בן גילה.
הוא לא בוחל בשום אמצעים בכדי לכבוש את לבה של הנערה. הוא מנצל את כוחו הפוליטי ואת מעמדו הגבוה בקרב השלטון ולא נרתע גם מאיומים. ארוסה של הנערה לא מוכן לוותר עליה והוא מתכנן תוכנית ערמומית כדי שהנערה תישאר שלו. מכן העניינים הולכים ומסתבכים עד הסוף שממש הותיר אותי בהלם.
הסיפור חושף את השחיתות ואת שלטון הטרור באיראן שלאחר המהפיכה. התושבים חיים בפחד מתמיד והשלטון מתערב גם בחייהם הפרטיים של האזרחים.
הספר נאסר לפרסום בטהראן וברור גם למה. יש בו תיאורים מזעזעים של אלימות, עינויים, צביעות מצד אנשים חסרי מוסר וכבוד בסיסי. בתוך הסיפור הגדול מובא כאן סיפור קטן על השלושה.
אחרית הדבר שמובאת בסוף הספר מרתקת מאד ועזרה לי להבין יותר טוב ולסגור מעגל.
ספר טוב, מומלץ!
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
באחת הסמטאות החשוכות של העיר גבר בגיל העמידה, רווק שעשה את הונו כחוקר המענה את קורבנותיו בבית הכלא הגדול והידוע לשמצה בטהראן, עוסק עכשיו כרופא מטעם עצמו בהעלמת ביתוק הבתולים של נערות שחרגו מן המותר. הוא נוהג להתייחס אליהן בהתנשאות ובבוז עד שעל שולחן הניתוחים שלו עולה נערה שמטריפה עליו את כל חושיו. הוא נשבע שהיא תהיה שלו ויהי מה. מרגע שתקפה אותו האובססיה שום דבר אינו מרתיע אותו, ובוודאי לא הידיעה שהנערה מאוהבת וכבר מאורסת לצעיר בן גילה אמנם, אך חסר כול, והוא מפעיל עליה ועל משפחתה את כל כוחו פוליטי בצד איומים גלויים וסמויים. הוא יודע שבזכות מעמדו בהיררכיה החברתית של שלטון האימים שום דבר לא יכול לעמוד בדרכו. אלא שארוסה הצעיר המאוהב בה בטירוף לא מוכן לוותר והעלילה הולכת ומסתבכת.
טהראן, רחוב המהפכה הוא כתב אשמה החושף את השחיתות הפושה, את שלטון הטרור ואת החיים בפחד מתמיד תחת עולו של משטר ששלוחותיו שולחות זרועות לכל פינה בחייו הפרטיים של כל אזרח. הספר נאסר לפרסום באיראן אבל תורגם לגרמנית, לאנגלית ולנורווגית וזכה בשבחי הביקורת.