
מחבר: קייט אליזבת ראסל, הוצאה לאור: תכלת הוצאה לאור, תרגום: קטיה בנוביץ', מס' עמודים: 386.
הסקירה שלי:
וואו איזה ספר מטלטל! ספר קשה לעיכול אבל כתוב מצויין ואי אפשר להניחו מהיד.
זה ספר שמדבר על ניצול מיני של מורה את תלמידתו, נושא לא קל ולא מתאים לכולם.
במהלך הקריאה הייתה לי מועקה בלב ועשיתי הפסקות כדי לעכל ולהירגע, מזמן לא נתקלתי בספר שהשפיע עלי כל כך אבל למרות זאת, אני ממליצה לקרוא כי הנושא חשוב וצריך לעורר אליו מודעות ובעיקר כי למרות הכל, הסוף מרגש, אופטימי ומעודד.
נערה צעירה בת 15 מתאהבת במורה שלה, בן 42. הוא אמן הפיתוי. הקשר ביניהם מתחיל בנגיעות קטנות בברך, ליטופים ולאט לאט מתפתח ונע בין תחושת ניצול לרגשות אהבה.
היא מאד תמימה, ילדה עדיין. היא מפרשת זאת כאהבה. המורה הנערץ חושק בה, היא מוקסמת. היא מנסה לשכנע את עצמה שהיא האחת שלו, גם כשהיא שומעת בהמשך תלונות של תלמידות שהוטרדו על ידו, גם כשהוא מורחק לתקופה מעבודתו, היא עדיין מנסה לשכנע את עצמה שאצלה הכל היה בהסכמה ושזאת כנראה אהבה. היא הרי רצתה בקשר הזה ולכן לא ייתכן שזה ניצול.
היא חושבת שלא ייתכן שזה אונס רק בגלל שהיא הייתה בת פחות מ 18 כשזה קרה. האם יום אחרי גיל 18 קורה משהו מיוחד שגורם לזה לא להיחשב אונס?
הרבה שאלות, מחשבות ותהיות מטרידות אותה. אבל האובססיביות כלפיו לא מרפה. גם כשקורה משהו שיכול להרוס את עתידה, היא עדיין מעדיפה להגן עליו ולהיפגע.
לאחר שנים היא מבינה שהוא תכנן הכל מראש, הוא ידע היטב את מלאכת הפיתוי, הוא הכיר את העבר שלה והבין שהיא זקוקה לחום ואהבה ולכן בחר בה. הוא היה הראשון שלה.
גם אחרי 17 שנה, עדיין קשה לה להשתחרר ממנו והיא רוצה להאמין שהיא הייתה האחת שלו. היא ממשיכה להיפגש איתו ואז קורה אירוע מפתיע שגם אחריו היא מסרבת להבין שנוצלה.
סיפור קשה לעיכול, מטריד ומעורר מחשבות על ניצול מיני של קטינה, על תמימות ועל פוסט טראומה.
לאורך הקריאה, רציתי לחבק אותה, גם לנער אותה ובעיקר לעודד אותה ולעזור לה להשתחרר מהטראומה . הסוף משאיר נקודת אור קטנה עם תקווה לאופטימיות בקשר לחייה בעתיד.
ספר שאי אפשר להניח מהיד. ממליצה לקרוא!
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
"כתיבה מבריקה", הוושינגטון פוסט
נערה צעירה, סקרנית ומוכשרת מתאהבת במורה הכריזמטי שלה. היא בת 15, הוא בן 42. אולי קראנו סיפורים כאלה, אבל מעולם לא קראנו אותם כך.
הקשר בין ונסה ויי וג'ייקוב סטריין קורה ומתפתח, לובש ופושט צורה, בין אהבה לניצול, בין אשליה למציאות. שבע עשרה שנה אחרי, היא עוד מאמינה שהייתה האחת שלו. גם כשעדויות של תלמידות אחרות מצטברות, גם כשסטריין נחקר שוב ושוב ומורחק מבית הספר, גם אז היא עוד מאמינה. והאמונה הזו משאירה אותה מאחור.
"גם אני משתמשת לפעמים בביטוי 'ניצול מיני' כדי לתאר את מה שהוא עשה לי, אבל מהפה של מישהו אחר זה תמיד נשמע מכוער… זה מבטל את כל מה שקרה. זה מבטל אותי ואת כל הפעמים שרציתי את זה, שהתחננתי. החוקים לוקחים את כל מה שהיה ביני לבין סטריין לפני שמלאו לי שמונה עשרה וקוראים לזה אונס – אנחנו אמורים להאמין שביום הולדת שמונה עשרה מתחולל קסם? הרי זה תאריך אקראי לחלוטין".
תוך שאנו נעים לסירוגין בין סיפור הפיתוי והיחסים מנעוריה לבין ההווה העכור של חייה, מעלה ונסה האפלה שלי שאלות מהותיות על זיכרון ופוסט טראומה, יחסים בין גברים ונשים והשינוי שחל בהם. זהו רומן מפעים ומלא כישרון, מעורר מחשבה, ואולי יותר מכל אלה – רומן המגדיר תקופה.
ונסה האפלה שלי הוא ספרה הראשון של קייט אליזבת ראסל, שזכה לשבחים, כיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ונמכר לתרגום לעשרות מדינות.