וידויים של דפוקה בת ארבעים ומשהו

הסקירה שלי:

ספר חמוד, קליל, זורם ומלא הומור. יומן של בחורה בת ארבעים ומשהו, נל שמה, שחושבת שהיא דפוקה ולא מבינה איך הגיעה לגיל הזה ולמה החיים שלה לא נראים כמו שדמיינה ותכננה אותם.

היא מספרת בכנות על הכל, גם על הדברים הפחות נוצצים בחיים ועוברת מסע לגילוי עצמי שבמהלכו היא לומדת שישנן דרכים רבות לחיות את החיים, שהיא לא מבוגרת מדי לכלום ואף פעם לא מאוחר מדי להגשים את החלומות וכן, אם היא רוצה, היא יכולה.

היא מבינה שגם אם החיים לא הסתדרו כמו שהיא ציפתה, זה לא אומר שהיא דפוקה. כי החיים האמיתיים הם מבולגנים ומסובכים, יש דברים טובים אבל גם רעים. כולנו מפוחדים ומבולבלים, כל אחד חי את החיים שלו והם אולי לא תמיד עונים על הציפיות שלנו או נראים מושלמים לרשתות החברתיות אבל זה בסדר.

שנות  הארבעים ואילך הם תקופה של שינוי והמצאה מחדש, של סופים והתחלות שלא כולם מבורכים או מתוכננים אבל הם יובילו אותנו לנתיבים חדשים ושונים שיכולים להיות נפלאים בדיוק באותה מידה שהם נראים מפחידים.

צריך תמיד לזכור שהדשא של השכן לא ירוק יותר. צריך ללמוד לאהוב את עצמך, לזרום עם החיים, לא לפחד לנסות, לא לוותר, לא להתייאש ובסוף יגיעו הצלחות שיהיו מפתיעות לטובה.

"כשאת מוכנה לוותר על החיים שחלמת לחיות, את מקבלת סוף סוף את החיים שתמיד נועדת לחיות".

צריך תמיד לזכור ש: אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל מחדש!

ממליצה בחום למי שרוצה כמה שעות של ניקוי ראש, חיוכים והנאה.

לנל היו חיים יפים, היא הייתה מאורסת, היה לה עסק מצליח עם הארוס שלה אבל אז הכל התנפץ. העסק כשל, היא עזבה את הארוס ובגיל ארבעים ומשהו היא רווקה, גרה בחדר שכור עם בעל בית קמצן ומוזר, בלי עבודה ובלי משפחה וילדים.

כל החברות שלה נשואות עם ילדים, מצליחניות מנהלות קריירות ומאד עסוקות. היא מרגישה דפוקה, כל מה שתכננה התרסק.

היא בודדה, החברות עסוקות עם המשפחות ולא תמיד יכולות לחגוג איתה אפילו את יום הולדתה ולהיפגש, היא יוצאת לדייטים נוראיים ואז היא מחליטה לעשות פודקאסט שבו היא מדברת על הכל בכנות.

לאט לאט נל חוזרת לחיים, מוצאת עבודה ככותבת הספדים, מוצאת חברויות לא צפויות ומגלה שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל מחדש.

כשהיא כותבת הספדים, היא מכירה חברה חדשה, אלמנה מבוגרת מגניבה שמלמדת אותה הרבה על החיים ובעיקר מראה לה מהי חברת אמת. הן מבלות הרבה ביחד ומשוחחות על הכל.

בסופו של דבר גם הפודקאסט שלה זכה להצלחה גדולה ובעקבות ההצלחה היא גם התחילה לכתוב טור חדש בעיתון. היא הקימה פרוייקט ספריות קטנות עם חברתה החדשה, עזרה לה להפיק מחזה שכתב בעלה המוכשר והאהוב שנפטר, כלומר היא החלה לעשות דברים שהיא אוהבת ושמעניקים לה תחושה של סיפוק ואפילו תזכה לחוות אהבת אמת לאדם הכי לא צפוי.

נל מצאה חברויות ושמחה במקומות הכי לא סבירים, היא למדה לצחוק על הכל וזכתה לרגעי אושר בלתי צפויים. היא גילתה כוחות שלא ידעה שיש בה והבינה שזה בסדר לא תמיד לדעת מראש את התשובה לכל דבר.

לקח לה זמן אבל היא התאהבה בחיים שלה, לא אלה שדמיינה או תכננה, אלא אלה שחיכו לה עד שהייתה אמיצה מספיק כדי לחיות אותם, החיים הפגומים והלא מושלמים שלה.

ספר מקסים, אופטימי ועם הרבה תובנות על החיים.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

היי וברוכות הבאות לווידויים של דפוקה בת ארבעים ומשהו, הפודקאסט לכל אישה שתוהה איך לעזאזל היא הגיעה לכאן, ולמה החיים שלה לא נראים בדיוק כמו שהיא דמיינה אותם. הוא מיועד לכל מי שאי פעם הסתכלה על החיים שלה וחשבה שכל זה פשוט לא היה חלק מהתוכנית. כל מי שעדיין מנסה נואשות להבין מה קורה פה לעזאזל בזמן שכולן סביבה מכינות בראוניז ללא גלוטן.

לפני רגע היה לנל הכול. ארוס נאה, עסק מצליח, חיים נעימים. אבל בגיל ארבעים ומשהו היא גרה בחדר שכור בבית של מישהו אחר, מובטלת, ורווקה, שוב. עכשיו היא צריכה לנסות להדביק את הפער: כל החברות שלה נשואות, אימהות לילדים, נשות קריירה מצליחות מטבחים שהשיש במטבח שלהן תמיד מבריק.

מאיפה מתחילים?

צעד אחר צעד נל חוזרת לחיים. היא מוצאת עבודה בתור כותבת הספדים, מייצרת חברויות לא צפויות, מקליטה פודקאסט מצליח בעילום שם, ומגלה שאף פעם לא מאוחר להתחיל מחדש.

אלכסנדה פוטר הבריטית כתבה ספרים רבים שכיכבו בטבלאות רבי המכר. וידויים של דפוקה בת ארבעים ומשהו תורגם לעשרות שפות, נמכר ביותר ממיליון עותקים ועובד לסדרת טלוויזיה מצליחה.