השבה

תמונה של הספר השבה

מחבר: אלי מרטינז, הוצאה לאור: סתיו הוצאה לאור, תרגום: טל קרן, מס' עמודים: 224.

הסקירה שלי:

סיפור על אהבה חזקה שעומדת למבחן מול קשיים. הספר שייך לז’אנר הרומן הרומנטי/אירוטי.

אחלק את הסקירה לשניים: העלילה עצמה והשפה.

העלילה:

מסופר על זוג נשוי, אליזבת ורומן. הם התאהבו ממבט ראשון, התחתנו מהר והיו מאושרים. היו להם חיים מלאי תשוקה והנאות. הכל השתנה כאשר החליטו להביא ילד לעולם. עקב בעיות פוריות, הם נאלצו לעבור מספר ניסיונות וטיפולי פוריות שלא צלחו. כשסוף סוף נולד התינוק, הוא לא החזיק מעמד והם נאלצו לקבור אותו.

לאחר הטרגדיה, כל המשברים שהתחילו כבר קודם, הלכו והתעצמו. היו ביניהם שתיקות, שקרים וסודות. טיפולי הפוריות גרמו להם להוצאות כספיות עצומות. הכל יחד, בנוסף לעצב העמוק על אובדן התינוק, גרם למשבר גדול עד שאליזבת החליטה לפרק את הנישואים.

שנתיים הם לא היו בקשר. בינתיים רומן הקים חברה והתעשר אבל כל הזמן הזה הוא אף פעם לא הפסיק לאהוב את אליזבת ולייחל לחזרתה אליו.

במקביל, מסופר על קלייר, אישה מוכה שנשואה לעבריין ויש להם ילדה משותפת. קלייר בורחת לכמה שעות למכון הכושר כדי להשתחרר מבעלה. שם היא מתיידדת עם המאמן ושופכת בפניו את ליבה.

יום אחד, אליזבת ורומן מתבקשים להתייצב בתחנת המשטרה. שם הם נפגשים שוב ושם גם מתגלה להם פרט שעשוי לשנות את כל חייהם.

הפעם רומן מחליט שיעשה הכל בכדי לזכות באליזבת שוב ולהקים איתה משפחה.

האם האהבה תנצח? מהו הפרט המפתיע שיגלו? מה הקשר של אותו זוג (קלייר והעבריין) לאליזבת ורומן?

הספר הזה הוא חלק ראשון ולכן גם לא כל התשובות נפתרות בספר. אני מקווה שבספר הבא יתגלו כל התשובות. מצויין בסוף הספר  שהחלק השני ידון גם בשתי דמויות משנה מהספר הזה.

ועכשיו לעניין השפה:

אני מודה שהיה לי קשה עם השפה של הספר. המון מילות סלנג משולבות כשהשולטת בהן היא המילה “פאק”. המון קטעי סקס והמון שימוש בשורש ז.י.ן. לי אישית זה פגם בהנאת הקריאה. בכל מקרה, מכיוון שהסיפור מעניין, ארצה בהחלט גם לקרוא גם את הספר הבא.

 

 

 

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

הצעתי לה נישואין בדייט הראשון.

היא צחקה ואמרה שאני משוגע. לאחר פחות מיום היא אמרה כן.

זו הייתה מערבולת, אבל היינו מאושרים…

עד שנעשינו חמדנים ורצינו משפחה.

לא יכולתי לתת לה את החיים שרצתה, ולא משום שלא ניסיתי. הפוריות פשוט לא הייתה בצד שלנו. הלכנו לרופאים ולטיפולים. הוצאנו כסף שלא היה לנו. שיקרנו למשפחות שלנו. חייכנו אל החברים שלנו. לבשנו פנים אמיצות אל מול עולם שלא הבין.

לבסוף, הצלחנו…

עד שנאלצנו לקבור את הבן שלנו.

נותרנו שבורים, מרוסקים.

אומרים שהאהבה היא בפרטים, אך היו אלו הפרטים שהרסו אותנו.

זה סיפור על איך לקחתי בחזרה את מה שהיה שלי תמיד.

ההשבה של אשתי ושל המשפחה שלנו.

תגובות

תגובות