
מחבר: ליה לואיס, הוצאה לאור: אריה ניר, מודן, תרגום: שי סנדיק, מס' עמודים: 335.
הסקירה שלי:
סיפור רומנטי מרגש על התמודדות עם אובדן וניסיון להשתקם בדרך מיוחדת עם שילוב של הומור (גם שחור) וציניות, על הזדמנות שנייה לאהבה, על חברות ועל כוחן של המוזיקה ושל אהבה לרפא.
הספר זורם ולמרות הנושא העצוב, הספר קליל, נעים לקריאה והסוף מלא תקווה ואופטימיות.
ספר שהעניק לי כמה שעות של כייף, ממליצה בחום!
נטלי איבדה את בעלה בתאונת דרכים. לאחרונה הם קנו בית ביחד וחלמו לשפץ אותו ועכשיו כל החלומות שלה התנפצו. היא שבורה, מרוסקת ולמרות שעברו שנתיים וחצי מאז התאונה, היא עדיין לא הצליחה לחזור לעצמה.
הדבר היחיד שמנחם אותה הוא נגינה בפסנתר ציבורי בתחנת הרכבת בלונדון.
יום אחד כשהיא באה לנגן, היא מגלה שמישהו השאיר לה שם תווים של שיר שבעלה מאד אהב. היא מתרגשת מאד ומרגישה שאולי בעלה קשור לזה בדרך כלשהי. מציאת התווים נותנת לה נקודת אור בחיים, היא מתלהבת ומחליטה לעשות מעקבים ולגלות מי השאיר את התווים ומה מטרתו.
הדבר חוזר על עצמו מספר פעמים ותמיד התווים הם של שירים שבעלה אהב. היא חושדת בכמה חברים אבל תופתע מאד כשתגלה מי באמת עומד מאחורי התעלומה.
החברות שלה מאד דואגות לה ומנסות לשדך לה בחורים, באחת הפעמים הן יצאו לבר ושידכו לה בחור, היא שיחקה אותה שהיא זורמת אבל גם היא וגם הבחור החליטו שהם לא מתאימים.
אותו בחור, טום, הוא הבן של בעלת מסעדה בתחנת הרכבת שהיא חברה טובה של נטלי. טום ונטלי נפגשים במקרה מדי פעם בתחנת הרכבת כשהיא באה לנגן ולאט לאט הופכים לידידים קרובים. הוא עוזר לה בעבודות אינסטלציה בבית ומשמש לה איש שיחה. הם מתקרבים מאד זה לזו, מדברים על הכל ותומכים זה בזו.
בינתיים היא מתנדבת במקום שעוזר לאנשים שזקוקים לטיפול לאחר שעברו טראומות ומכירה שם גבר שראתה אותו כותב במחברות במסעדה בתחנת הרכבת. גם הוא חווה אובדן והיא מרגישה קרובה אליו ומזדהה עם רגשותיו. הם מתחילים לצאת ונטלי סוף סוף מרגישה התחלה של התאהבות.
נטלי תחווה עליות וירידות, רגעים של אושר והרגשה שהנה היא שוב חוזרת לחיים אך גם אכזבות שיטלטלו אותה.
האם נטלי תזכה לאהבה שנייה? מי האדם שהשאיר לה את התווים?
תקראו ותגלו. "לפעמים האהבה מגיעה בדרכים הכי לא צפויות".
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
לנטלי פינצ'ר היה הכול – בעל חתיך, בית כפרי מהחלומות והזדמנות להפיק את המחזמר שכתבה במשך שנים עם חברתה הטובה. אבל כשבעלה מת במפתיע, כל תקוותיה וחלומותיה התפוגגו באחת. כעבור שנתיים וחצי, נטלי עדיין אבודה. מוקד העניין היחיד בחייה הוא נגינה בפסנתר הציבורי בתחנת הרכבת בלונדון, שם איש לא מכיר אותה.
אבל כשיום אחד מישהו מתחיל להשאיר תווים של השירים האהובים על בעלה המנוח בכיסא הפסנתר בתחנת הרכבת, נטלי מתחילה להרגיש שהתקווה וההתלהבות שבות אליה לאיטן. בעודה יוצאת לחקור מי עומד מאחורי התווים המסתוריים, נטלי מגלה שפרק חדש עומד להיפתח בחייה, פרק חדש שיביא איתו אושר, יצירה ואולי גם… אהבה.
הצלילים שהשארת מאחור הוא רומן מרגש, שנון ונוגע ללב על אובדן, אהבה והזדמנות שנייה, שיעורר תקווה ואופטימיות גם בציניים שבינינו.
"מסע מרגש ואמיתי מתהומות האבל אל חיים חדשים מלאים באהבה ואור." – אבי חימנז
"איזה ספר רומנטי, מתוק ומענג. אושר צרוף." – מריאן קיז
"נוגע ללב, חכם ומצחיק. קומדיה רומנטית מושלמת." – ג'יליאן מקאליסטר
"קצבי, סוחף ומספק את כל מה שאפשר לרצות מספר רומנטי משובח." – פבלישרז וויקלי