הנשף

תמונה של הספר הנשף

מחבר: אנה הופ, הוצאה לאור: תמיר סנדיק, תרגום: שי סנדיק, מס' עמודים: 392.

הסקירה שלי:

עוד פנינה מבית תמיר סנדיק הנפלאים. ספר עצוב ונוגע ללב שאי אפשר להניח מהיד. ספר שממחיש את כוחה של האהבה בכל מקום ומצב. ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש בשנת 1911 בבית חולים לחולי נפש שרסטון ביורקשייר.

הסופרת קיבלה השראה לסיפור מסבא-רבא-רבא שלה שהיה מטופל במוסד למשוגעים העניים של ווסט ריידינג ובהמשך נקרא בית חולים לחולי נפש עד שנסגר בשנת 2003. הוא היה אדם מדוכא שעבד קשה, אושפז ונפטר בגיל 56. את הספר כתבה הסופרת לזכרו.

בבית החולים גברים מופרדים מנשים. צ’רלס, הרופא הזוטר, מחליט לנסות לרפא את נפשם של המאושפזים בעזרת מוזיקה שהוא מנגן. פעם בשבוע גברים ונשים מורשים להתאסף ביחד באולם שבו נערך נשף ולרקוד ביחד.

אלה התאשפזה במוסד לאחר ששברה חלון במפעל שבו עבדה, היא בסך הכל רצתה לראות את השמיים לאחר שנים שישבה בחדר סגור וחשוך. החליטו שהיא משוגעת והכניסו אותה למוסד שממנו שמעה שאי אפשר לצאת שפויים.

באותו מוסד מאושפז גם ג’ון, בחור שסובל מדיכאון לאחר שבתו נפטרה. ביום שבו הגיעה אלה, היא ניסתה לברוח ונתקלה בג’ון שעבד בחצר המוסד. מהרגע שהבחין באלה, ג’ון יודע כי תקופה חדשה מתחילה, עכשיו כבר יש לו בשביל מה לחיות. הוא כותב לה מכתבים בסתר ומתפתח ביניהם קשר אהבה שאותו הם חייבים להסתיר מהאחראים.

הם מייחלים לרגע בו ייפגשו ויממשו את אהבתם אך במוסד זה נראה בלתי אפשרי.

גם צ’רלס הרופא מנסה להרחיקם לאחר שהרגיש שמשהו קורה ביניהם בערב הנשף שבו הם נפגשים. צ’רלס שואף להשאיר חותם בעולם המדע. כאשר הוא רואה שהמוזיקה לא עוזרת למטופלים, הוא משנה גישה ומתחיל להאמין בתורת האאוגניקה שמאמינה בדיכוי העניים והחלשים בדרך של סירוס בכדי למגר את הגזע הנחות מהעולם. היא מאמינה כי העוני עובר בגנים והוא מחלה שיש למגר. נדהמתי לגלות שגם צ’רצ’יל נמנה עם תומכיה של התורה המזעזעת הזאת.

צ’רלס נכנס לאובססיה ומתכנן מעשים הרי אסון שחלקם נועדו לפגוע בג’ון. ג’ון סובל מאד והוגה רעיון שבו הוא משתף את אנה.

האם אנה וג’ון יצליחו לממש את אהבתם? האם יש סיכוי לצאת מהמוסד? האם יש סיכוי לצאת ממנו שפויים?

את שאר ההתפתחויות המפתיעות תקראו בסיפור המקסים הזה. יש פה שילוב של אומץ, מזל, נחישות ותקווה.

הסוף עצוב מצד אחד אבל מרגש ואופטימי מצד שני. זהו סיפור על כוחה של אהבה במצבים קשים מול אי שפיות וטירוף מסוכנים. ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

המקום שבו אהבה היא המפלט היחיד…

במוסד לחולי נפש בפאתי אדמות הבור של יורקשייר, במקום שבו חומות גבוהות וחלונות מסורגים חוצצים בין גברים ונשים, שוכן אולם נשפים מרהיב ורחב ידיים, בו פעם בשבוע, למשך ערב אחד, מבוטלת ההפרדה והמטופלים נפגשים כדי לרקוד. באולם הזה נפגשים אלה, ג’ון וצ’רלס והמפגשים הללו עתידים לשנות את חיי שלושתם לעד.

ישלחו אותך לשרסטון ולעולם לא תצאי משם

אלה פיי נשלחת למוסד שרסטון אחרי שניפצה חלון במפעל שבו עבדה מילדות. אלה יודעת שהיא אינה משוגעת, אבל לפני שתוכל להשתחרר מהמוסד היא תצטרך לעטות על עצמה מסכה ולשחק על פי הכללים.

לשום מקום

ג’ון מליגן הוא מטופל במחלקה הסגורה. הוא אפוף יגון על מות בתו ואינו מסוגל לחשוב על חיים מחוץ לגבולות המוסד. כשאלה רצה לכיוונו בוקר אחד בניסיון לברוח מהמקום שבו מצא מפלט, משהו מתעורר בו.

משהו עומד לקרות

צ’ארלס פולר, רופא זוטר בשרסטון, להוט להותיר את חותמו בעולם המדע. כאשר התשוקה הופכת לאובססיה הוא יעשה הכול כדי להגשים את מטרתו.

הנשף הוא סיפור אהבה היסטורי המתרחש בקיץ השרבי של שנת 1911. זהו רומן על תשוקה ועל אובססיה מסוכנת, על שפיות ועל טירוף, ועל מי שבכוחו לקבוע מי משתייך לאיזו קטגוריה.

אנה הופ נולדה במנצ’סטר ולמדה באוניברסיטת אוקספורד ובאקדמיה המלכותית לאמנויות הבמה (RADA). היא עוסקת בכתיבה ובמשחק, והופיעה בין השאר בסדרה הידועה ד”ר הו. הנשף נכתב בהשראת סיפורו האמתי של סבא רבא-רבא שלה.

תגובות

תגובות