הנערה מח'ומיין

הסקירה שלי:

ספר מעניין ומרגש על נערה יהודייה מאיראן שנשלחת לקיבוץ בארץ ישראל בשנות החמישים.

הכתיבה רהוטה, עשירה וזורמת, סיימתי בכמה שעות ואני ממליצה בחום!

זהו מסע התבגרות, הכולל בתוכו מסע הישרדות של עולה חדשה שנאלצת להתמודד עם גילויי גזענות (אשכנזים וספרדים), קשיי קליטה, הטרדות מיניות, שפה זרה ותרבות שונה אבל בתוך כל הקושי היא מוצאת חברות אמיתית ומגלה את חשיבותה של חברות טובה ואף חווה אהבה.

הדבר היחיד שהפריע לי הוא שלעיתים הרגשתי שיש פירוט יתר של דברים מסויימים שאני מניחה שמטרתו היא להמחיש את האווירה של התרבות באיראן ולי אישית זה קצת פגם ברצף הקריאה.

הסיפור מחולק לשני חלקים: החלק הראשון מספר את סיפורה של נהיד באיראן והחלק השני מספר את סיפורה של נהיד בארץ ישראל.

הגיבורה היא נהיד, נערה יהודייה מהעיירה ח'ומיין שבאיראן. המשפחה גרה בגטו היהודי וחווה חיים לא פשוטים עקב תחילת גילויי האנטישמיות כנגד היהודים. כשנהיד נולדה, אמה נדרה נדר שנהיד תינשא לבן דודה ולכן היא שולחת אותה לקיבוץ בדרום ארץ ישראל ששם גר יעקוב, החתן המיועד. נהיד לא רוצה להינשא למישהו שהיא לא מכירה ולא אוהבת והיא מנסה להתנגד אבל הוריה לא מוותרים לה.

נהיד מגיעה לקיבוץ רגב בדרום הארץ, שמה מוחלף ומעתה היא נקראת "תמר". היא לא יודעת עברית ומתקשה לתקשר, היא חוות קשיי התאקלמות וצריכה לנסות להשתלב בתרבות המיוחדת של הקיבוץ שכה שונה מהתרבות של איראן כמו הלבוש השונה, האכילה במשותף בחדר האוכל, הרעיון של בית ילדים שמאד קשה לה לעיכול, הלינה בחדר משותף עם עוד בנות והיא צריכה להסתגל לחיים החדשים.

נהיד מאד מתגעגעת למשפחתה, לאביה ולאימה ובמיוחד לאחיה דניאל שהיה החבר הכי טוב שלה.

לאט לאט היא לומדת את השפה, מכירה חברות ומשתלבת יפה בקיבוץ ונוטשת את עולמה הישן. היא הופכת לבחורה עצמאית, דעתנית ושנונה. היא עוברת שינוי תרבותי ואישי ומשתנה מין הקצה אל הקצה, מבחורה שקטה לבחורה אסרטיבית, חרוצה ואופטימית.

היא מתגייסת לצבא, נשלחת לגרעין נחל ולוקחת חלק בהקמת קיבוץ ניר עוז. הספר הוקדש לאנשי העוטף ובאחרית דבר הסופרת מתייחסת לזה ולשבת הארורה של השביעי באוקטובר.

אהבתי את הסוף המרגש שהעלה לי חיוך גדול על הפנים.

אסיים בציטוט שמאד התחברתי אליו: "משפחה לא בוחרים, אבל יש לך חופש לבחור את החברות".

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

על הנערה נהיד, בת למשפחה יהודייה מהעיירה האיראנית ח'ומיין, מוטל לקיים את הנדר שנדרה אמה בלידתה – להינשא בבוא העת לבן דודה. וכך, בניגוד לרצונה, היא נשלחת לקיבוץ בדרומה של ישראל, שם נמצא החתן המיועד.

העולם החדש של שנות החמישים בקיבוץ מפגיש אותה עם אתגרים לא מוכרים. היא אינה דוברת עברית ומתקשה לפענח את הקודים ההתנהגותיים. על מנת לשרוד ולהתערות בתרבות המקומית היא משתנה, יחד עם השם החדש שקיבלה, וממציאה את עצמה מחדש.

אט־אט היא לומדת את המציאות החדשה, מורדת בעולם הישן, נופלת לתהום ונחלצת ממנה כאישה עצמאית, דעתנית וחדה כתער. היא עוברת מהפך אישי ותרבותי ומסרבת בתוקף להיות קורבן.

נהיד, הקרויה בישראל תמר, מתגייסת לשירות בצבא ההגנה לישראל, ויחד עם חבריה לגרעין לוקחת חלק בהקמת קיבוץ ניר עוז, פעולה שלוותה ברוח של חלוציות והגשמה, של עבודה קשה בצד ראייה אופטימית למרחוק.

בשפה מרהיבה משרטטת שרה אהרוני עלילה מורכבת ובלתי שגרתית, שמחזירה אותנו אל החיים באיראן בשנות החמישים ואל שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ובוראת דמות אותנטית ורב־ממדית המעוררת הזדהות ואמפתיה.

הנערה מח'ומיין הוא הרומן השישי של הסופרת עטורת השבחים שרה אהרוני, מחברת רבי־המכר עד שאיינשטיין בא (2022), שתיקה פרסית (2017), אהבתה של גברת רוטשילד (2015) ואהבתה של סלטנאת (2008). אהרוני זכתה בשלושה ספרי זהב ובשלושה ספרי פלטינה של התאחדות המו"לים.