המיועד

תמונה של הספר המיועד

מחבר: חיים פוטוק, הוצאה לאור: תמיר סנדיק, תרגום: שי סנדיק, מס' עמודים: 386.

הסקירה שלי:

ספר שנכתב בשנת 1967 וכעת יצא בתרגום חדש של שי סנדיק. סיפור על חברות בין שני נערים יהודים אמריקאיים בגיל ההתבגרות, ששייכים לשני זרמים שונים: יהדות אורתודוקסית מודרנית מול חסידות שמרנית וקנאית. הסיפור המתרחש בברוקלין בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשנים שלאחריה.

התרגום מצויין והסיפור מעניין מאד. היו קטעים שהיו מפורטים מדי לטעמי כמו משחק הבייסבול שמתואר בתחילת הספר על פני עשרות עמודים וקטעים מלימודי הגמרא ותורתו של פרויד.

למרות מה שציינתי, נהניתי מהקריאה ולמדתי הרבה על החסידות, איך היא התחילה ובמה היא דוגלת. זהו ספר מיוחד, המצטיין בכתיבה עדינה ורגישה,  אני ממליצה בחום!

הגיבורים הראשיים הם: ראובן מלטר – אורתודוקסי מודרני ודני סנדרס – בנו של אדמו”ר שהוא מנהיג חסידי שמרני וקנאי, שמצופה ממנו שימשיך את דרכו של אביו בעתיד.

הסיפור מתחיל כאשר נערך משחק בייסבול בין שתי הישיבות: הישיבה המודרנית והישיבה החסידית. במהלך המשחק דני פוגע בעינו של ראובן וראובן מובהל לבית החולים. דני מגיע לבקר את ראובן וכך נוצרת ההיכרות בין השניים. למרות פערי האמונה ביניהם, דני מרגיש בנוח לשתף את ראובן בלבטים הכי כמוסים שלו בקשר לעתידו ושאיפתו להיות פסיכולוג.

דני הוא גאון, הוא סקרן מאד וצמא לידע. דני נמשך ללימודי “חול” ומבקר בספריה בסתר וקורא ספרים על פסיכולוגיה. הוא מתעמק בתורה של פרויד ומשתף בכך את ראובן. הוא שומר זאת בסוד מפני אביו כדי לא להכעיסו. אביו איש קשה מאד שדוגל בשתיקה בינו לבין בנו, הם מתפלפלים רק בנושאי הגמרא ואין ביניהם שום שיחות חולין.

לעומתו, ראובן שואף להיות רב בעתיד למרות שהוא מצטיין במתמטיקה ויכול להצליח מאד בתחום. בניגוד לדני ואביו, היחסים בין ראובן לאביו מאד קרובים. הם מדברים על הכל, כולל על החברות והלבטים של דני.

כשנודע ליהודי ארצות הברית על זוועות השואה, חל ניתוק בין ראובן לדני. אביו של ראובן הוא פעיל ציוני, מאמין בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ואילו אביו של דני מתנגד לציונות ולהקמת מדינה יהודית על ידי יהודים מהגולה לפני ביאת המשיח. בגלל פערי הדעות, הרב סונדרס אוסר על בנו לדבר עם ראובן. הנתק משפיע קשות בייחוד על דני שראובן היה בשבילו חבר נפש ואוזן קשבת לכל הסודות.

האם זה הסוף לחברות האמיצה שנרקמה בין השניים? האם דני ייכנע לאביו וימשיך את דרכו החסידית או שאולי הוא ילך נגד אביו ויפעל בהתאם לצו לבו?

תקראו ותגלו מה עלה בגורל החברות בין השניים ומה צופן להם העתיד.

זהו סיפור על חברות לא שגרתית בין שני נערים, על יחסי אבות ובנים, על משברי אמונה, על קנאות מול פתיחות ואומץ לפרוץ גבולות. קריאה מהנה!

 

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

בשעה שפלישת בעלות הברית לאירופה צוברת תאוצה נוצרת בברוקלין, בהינף מחבט בייסבול, חברות בלתי צפויה בין שני נערים יהודים: ראובן מלטר, נער יהודי אורתודוקסי מודרני ודני סונדרס, בנו הגאון של מנהיג קנאי חסידי ומי שמיועד לתפוס את מקומו של אביו בהנהגת הקהילה. יחד צולחים השניים את משברי גיל ההתבגרות ומתמודדים עם שאלות של אמון ואמונה, אבדן ואהבה. כל זאת על רקע האירועים שטלטלו את יהודי ארצות הברית בשנות הארבעים של המאה הקודמת – מלחמת העולם השנייה, גילוי ממדי שואת יהודי אירופה והמאבק להקמתה של מדינה בארץ ישראל.
המיועד מביא את סיפורם של שני נערים, של אבותיהם, של החברות שלהם ושל התקופה הסוערת שבה הם חיים. לכאורה זהו סיפור שמבקש לבדוק את גבולותיה של האמונה הדתית – זו של הפתוחים לעולם ולהשכלה וזו של הקנאים לאמונתם, אך המיועד ימצא דרך אל ליבו של כל מי שתוהה לגבי מידת ההשפעה של המשפחה ושל המסורת על האופן בו אנחנו מעצבים את חיינו.
המיועד יצא לאור לראשונה בדיוק לפני חמישים שנה ותפס מקום מרכזי בסיפורת היהודית-אמריקנית של המאה העשרים, בין יצירותיהם של ברנרד מלמוד, סול בלו ופיליפ רות, ואף זכה לעיבוד קולנועי. הספר, שתורגם ב-1969 לעברית בשם הדגול, מובא כעת בתרגום חדש – לקהל שגדל עליו ולקהל שעדיין לא זכה להכירו.
חיים פוטוק (2002-1929) היה רב, איש אקדמיה אמריקני וסופר עטור פרסים. הוא חיבר רומנים, מחזות וסיפורים קצרים, אשר עסקו בעיקרם ביחסי הגומלין שבין היהדות הדתית והעולם החילוני החילוני והמודרנה – מתח שהעסיק רבות את פוטוק בחייו שלו.
מספריו הנוספים שזכו להצלחה ולשבחי הביקורת: “ההבטחה” (1969) “שמי הוא אשר לב” (1972)

תגובות

תגובות