הלביאות מטהראן

הסקירה שלי:

רומן היסטורי מקסים, מעניין ונוגע ללב על חברות ועל בגידה, על נשים אמיצות, על שאיפות לחופש ושינוי, על רגשות אשמה, על בחירות בחיים, על סליחה ועל תקווה.

הסיפור מתרחש על פני כשלושים שנה באיראן הרוויה מהפכות פוליטיות וחברתיות.

סיפור הממחיש את כוחה של חברות אמת בין שתי נשים.

ממליצה בחום!

התקופה היא שנות החמישים, אלי גרה עם משפחתה בטהראן והם חיים ברמה גבוהה, חיים טובים ומאושרים. כשאביה נפטר במפתיע, אלי בת השבע ואמה נאלצות לרדת ברמת החיים ולעבור לגור בדירה קטנה בעיירה ענייה.

האם מתאבלת על מות בעלה ועל הירידה ברמת החיים ואלי נותרת בודדה ונואשת לחברה טובה.

ביומה הראשון ללימודים היא פוגשת את הומא, ילדה מלאת אנרגיה, ביטחון עצמי ושמחה. הומא היא ממעמד נמוך יותר ואלי חוששת להתחבר איתה כי אמה של אלי לא רוצה שאלי תתחבר עם מישהי כזאת, היא שואפת לחזור לחיים טובים ונוחים, אבל הומא מחזרת אחרי אלי והן משחקות יחד, מבשלות יחד ומבלות הרבה בביתה של הומא. אלי מרגישה נהדר עם משפחתה של הומא, יש אב חזק ואם אוהבת ואלי מקבלת המון חום ואהבה שחסרים לה ומתחילה אף לקנא בהומא.

ביחד הן הולכות לטייל בין הדוכנים של הבזאר והומא השאפתנית משכנעת אותה שהן יהיו נשים לביאות, שיר-זן, שפירושו  "אשת האריה", הכינוי לנשים איראניות שעומדות על שלהן:

"אנחנו נגדל ונהיה לביאות, נשים חזקות שיודעות להשיג דברים. כל אחת מאיתנו תהיה שיר-זן, לביאה. אנחנו נעשה דברים גדולים, נחיה כדי להגשים את המטרות שלנו, ולעזור לאחרים".

ברגע שאמה מקבלת הזדמנות לחזור לחיי הנוחות והעושר, הן עוזבות את העיירה ואלי נאלצת להיפרש מחברתה הטובה הומא.

אלי מתקבלת לתיכון יוקרתי במקום החדש ולאט לאט מתאקלמת, מוצאת חברות חדשות וכמעט שוכחת מהומא עד שהן נפגשות במפתיע בבית הספר. הומא עשתה הכל והצליחה גם להתקבל לתיכון.

הומא מייד מתקרבת לאלי ומרגישה שכאילו לא עברו מספר שנים מאז שהיו חברות צמודות אבל אלי מהססת שכן הומא שונה מהן והיא מרגישה קצת מעליה. לאט לאט הן מתחברות שוב אבל התקופה לא פשוטה, איראן נמצאת על רקע הפיכה פוליטית, אלי התרגלה לחיים שלה ונוח לה ואילו הומא עדיין נשארה אותה לביאה ששואפת להילחם ולשנות ובעיקר לחזק את מעמד הנשים.

ואז ברגע של חוסר תשומת לב, מתרחש מעשה בגידה שיהיו לו השלכות גורליות הרות אסון שישפיעו על חייהן ועל החברות ביניהן.

מאותו רגע גורלי, חיי שתיהן מתהפכים עד לסוף המרגש. הסיפור עוקב אחר חיי כל אחת מאותו הרגע.

אחד הספרים הטובים שקראתי, קריאה מהנה!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

רומן מרגש על ידידות, בגידה וגאולה, המתפרש על פני שלושה עשורים של תהפוכות פוליטיות וחברתיות בבירת איראן.

משפחתה של אלי בת השבע חיה בטהראן של שנות החמישים בנוחות רבה עד למותו בטרם עת של האב, אז נאלצות אלי ואמה לעבור לדירה זעירה במרכז העיר. השתיים נמצאות במלחמת הישרדות, ואלי משתוקקת לחברה שתקל את בדידותה.

למרבה המזל, ביום הראשון ללימודים היא פוגשת את הומא מלאת שמחת החיים. בין שתי הבנות נקשרת ידידות אמיצה והן משחקות יחד, לומדות לבשל במטבח ביתה החמים של הומא, משוטטות בין הדוכנים הססגוניים של הבזאר הגדול וחולקות את שאיפתן להיות "נשים אריות" – לביאות. זאת ילדות קסומה בתקופה שלפני ההפיכה.

אולם כאשר ניתנת לאלי ולאמה הזדמנות לחזור לחייהן הבורגניים הקודמים, אלי מותירה את זיכרונות הילדות ואת חברותה עם הומא מאחור וכובשת לעצמה עמדת השפעה בתיכון הבנות הטוב ביותר בעיר.

שנים לאחר מכן, כשהומא שבה ומופיעה בעולמה של אלי, המפגש המחודש משנה את מהלך חייהן. עתה, בהתקרב נקודת הרתיחה הפוליטית באיראן, למעשה בגידה אחד יהיו השלכות עצומות.

על רקע סמטאות השוק גדושות התבלינים ואפופות הניחוחות של טהראן, רוקמת מרג'אן כמאלי ביד אמן סיפור על חברות ועל העצמה נשית.

מרג'אן כמאלי, בת להורים יוצאי איראן, שחייתה בטורקיה, באיראן, בגרמניה ובקניה, מתגוררת בבוסטון. ספרה הראשון, החנות למכשירי כתיבה בטהראן, תורגם לעשרים שפות והיה לרב־מכר בינלאומי.

"סיפור נוגע ללב על אומץ ועל חברות." – קירקוס