החיים שגנבתי

הסקירה שלי:

ספר מקסים, קליל, זורם ומרגש שעוסק בהחלטה גורלית של רגע ששינתה חיים שלמים של בחורה שעבדה כמשרתת ושמלכתחילה לא היו לה סיכויי הצלחה גבוהים לפתח קריירה כרופאה בתקופת שבה היא חיה שנחשבה כ "עולם של גברים" ובמעמד שממנו באה.

סיפור על סודות ושקרים, על שאיפות, על מסירות, חריצות והתמדה ועל חברות ואהבה.

ממליצה לקרוא את ההערה ההיסטורית של הסופרת בסוף הספר על הרקע ההיסטורי של הספר.

הסיפור מתרחש בשנת 1950 בלונדון שאחרי מלחמת העולם השנייה, שהותירה בה הרס וחורבן.

בתקופה הזאת, רוב הנשים שעסקו בזירת הבריאות עסקו בסיעוד ושימשו כאחיות או היו מיילדות. לא הייתה להן כמעט אפשרות לקבל הסמכה לעסוק ברפואה, לעבור הכשרה או לעבוד בצוות של בית חולים.

בנוסף, מצב האימהות הלא נשואות היה מחפיר וכמעט לא היה להן סיכוי להצליח לשרוד וברוב המקרים התינוק שלהן נלקח מהן ונמסר לאימוץ.

הגיבורה בספר, אגנס, היא בת לאם לא נשואה, שימשה כמשרתת וחלמה להיות רופאה, כל הסיכויים שלא חיכה לה עתיד מזהיר, ולכן ברגע אחד היא לקחה החלטה שקיוותה שתשנה את חייה ותעזור לה לבנות את עתידה.

נהניתי מהקריאה ואני ממליצה בחום!

איזבל היא בחורה ממשפחה עשירה ובעלת מעמד גבוה בחברה. הוריה של איזבל נהרגו בתאונה והיא נותרה לבדה. אגנס היא המשרתת של המשפחה ולמרות יחסי העבודה, היא גם חברה טובה של איזבל. היא חיה איתה מגיל עשר. אמה גידלה אותה לבד. במהלך השנים אגנס גילתה שאימה נהרגה באחת ההפצצות, על אביה לא ידעה דבר מעולם.

איזבל ואגנס נקלעות לאסון שבעקבותיו איזבל מאבדת את חייה. איזבל חלמה ללמוד רפואה כמו סבה שהיה רופא ידוע. רגע לפני מותה, היא ביקשה מאגנס שתיקח את זהותה ותגשים את חלומה ותלמד רפואה.

בהחלטה של רגע, אגנס הופכת להיות איזבל. מדובר בתקופה שבה לנשים קשה עד בלתי אפשרי להיכנס לפקולטה לרפואה אבל בתור איזבל האמידה ובעלת המעמד הגבוה היא אולי תצליח ללמוד רפואה ולעשות מה שתמיד רצתה.

לאט לאט היא מצליחה בלימודים, היא משקיענית ומאד מסורה לעבודה ואנושית כלפי החולים שבהם היא מטפלת אבל על הכל מעפיל הסוד שאותו היא צריכה להסתיר ושמקשה עליה בעיקר לנהל קשרים חברתיים ואישיים.

בבית החולים בהתמחות היא פוגשת את גריי שמתמחה יחד איתה. אביו הוא המנתח הבכיר, טיפוס קשוח במיוחד שבקושי מתייחס אליה ואגנס צריכה להוכיח את עצמה כאישה בין גברים.

גריי מתיידד עם אגנס ואז מתגלה לה כי אימו החורגת הכירה את אמה האמיתית של איזבל והיא רוצה לפגוש אותה כי היא חושבת שאגנס היא איזבל.

היא מנסה להתחמק מהמפגש כי היא יודעת שאם תתגלה ההתחזות שלה, היא תאבד את המקצוע, את החברויות שיצרה ואף את האהבה שסוף סוף נכנסה לחייה אבל בלית ברירה היא הולכת למפגש.

מה יעלה בגורלה של אגנס? האם סודה יתגלה? אילו השלכות יהיו לכך?

תקראו ותגלו. אהבתי את הסוף המרגש והאופטימי.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

"זה הספר הטוב ביותר של ניקולה סקוט"
– לורנה קוק, מחברת רב המכר הכפר האבוד.

לפעמים החלטה אחת מהירה יכולה לשנות חיים שלמים. איזבל מקינטייר יודעת את זה. היא החליטה החלטה כזאת.

פעם הן היו שתיים. האחת, איזבל, העשירה ובעלת המעמד בחברה והשנייה, אגנס, חסרת האמצעים, העובדת אצלה כמשרתת. נכון, הן היו קרובות תמיד, אבל יחסי העבודה ביניהן נשמרו בכל זאת. אסון מקרי חרץ את גורלן. אגנס חזתה בעיניים קרועות כיצד גבירתה מתה לנגד עיניה. איזבל עוד הספיקה לומר לה, רגע לפני שעצמה עיניים לתמיד – קחי את מקומי. את הזהות שלי. היי את איזבל.

ואגנס נהפכה לאיזבל. אלה השנים הראשונות שאחרי מלחמת העולם השנייה, שנים שבהן החלפת זהות היא עניין סבוך, גם אם אפשרי. אלה השנים שבהן בפקולטה לרפואה יש מעט נשים, והמתחזה לאיזבל מתהלכת ביניהן. החיים האלה מזמנים אופק רחב, אבל על ההצלחה, השמחה והאפשרויות הנפתחות בפניה של איזבל מאפיל הסוד העצום שהיא נושאת עמה.

ועכשיו הסוד שהיא מסתירה זמן רב מאיים על כל מה שבנתה בעמל רב כל כך – על הקריירה, על החברויות שרקמה, וגם על האהבה החדשה שלה.

ניקולה סקוט, מחברת רבי המכר העולמיים הצל של אמי והנערות ממטע התפוחים שבה עם ספר כובש, שזכה, כמו קודמיו, להצלחה עולמית גדולה.