דירת שותפים

הסקירה שלי:

ספר רומנטי, קליל ומאד זורם. הספר מלא בהומור וציניות אבל מצד שני יש בו גם רגעים לא פשוטים של התמודדות עם קשיים ובעיות שגרמו לי להזיל דמעה. הגיבורים הם טיפי וליאון, שני טיפוסים שהם הפכים אבל אי אפשר שלא להתאהב בשניהם כי בסופו של דבר שניהם כל כך רגישים, אכפתיים וטובי לב.

ספר שנקרא בנשימה אחת, קיטשי אבל כייפי! ממליצה בחום!

טיפי נפרדה מהחבר שלה בצורה לא יפה והיא נאלצת לעזוב את הדירה שלו ולמצוא מקום לגור בו כמה שיותר מהר וכמה שיותר בזול.

טיפי מוצאת מודעה על דירת שותפים של בחור בשם ליאון. ליאון הוא אח בהוספיס ועובד משמרות לילה.

טיפי היא עורכת בהוצאת ספרים קטנה והיא עובדת במהלך היום כך שלכאורה הם לא אמורים להיפגש בתקופת המגורים המשותפת בכלל. טיפי תשהה בדירה בלילות ובסופי שבוע וליאון ישהה בה במהלך היום.

כל ההתקשרות ביניהם נעשית באמצעות כתיבת פתקים זה לזו ולהיפך. הפתקים שהם משאירים אחד לשני הם מצחיקים ומשעשעים כמו הוראות לגבי יום איסוף האשפה, לגבי האוכל שהם משאירים אחד לשני, לבגדים, וכמובן לגבי הורדת האסלה.

מערכות הזוגיות של שניהם מתפוררות ולא בריאות. לליאון יש חברה שמאד לא מרוצה מהזמן המועט שהוא מקדיש לה לעומת הזמן שהוא מקדיש לעבודתו. האקס של טיפי אובססיבי כלפיה והוא בא והולך ויודע איך לשכנע אותה כל פעם מחדש לחזור אליו.

כל אחד מהם חוות אירועים לא פשוטים בחייו, אחיו של ליאון מרצה עונש בכלא וטוען שהוא חף מפשע, האקס של טיפי עוקב אחריה ומתכנן לה "תרגיל" ערמומי, מטופל של ליאון בסוף חייו מחפש את בן זוגו האובד מימי המלחמה ועוד.

לאט לאט, דרך הפתקים, הם לומדים להכיר אחד את השני ומתחילים לשתף זה את זו בבעיות האישיות שלהם.

הם מתקרבים, מגלים אכפתיות אחד כלפי השני, דואגים זה לזה והופכים לחברים הכי קרובים ואולי הם  … מאוהבים?

הסיפור מלא בתהפוכות, אי הבנות, עליות ומורדות, רגעי עצב משולבים ברגעים שמחים.

מה יקרה בסוף? האם טיפי וליאון ייפגשו?

הסוף כמובן אופטימי ורומנטי והשאיר אותי עם חיוך רחב על הפנים.

טיפי נפרדה מהחבר שלה בצורה לא יפה והיא נאלצת לעזוב את הדירה שלו ולמצוא מקום לגור בו כמה שיותר מהר וכמה שיותר בזול.

טיפי מוצאת מודעה על דירת שותפים של בחור בשם ליאון. ליאון הוא אח בהוספיס ועובד משמרות לילה.

טיפי היא עורכת בהוצאת ספרים קטנה והיא עובדת במהלך היום כך שלכאורה הם לא אמורים להיפגש בתקופת המגורים המשותפת בכלל. טיפי תשהה בדירה בלילות ובסופי שבוע וליאון ישהה בה במהלך היום.

כל ההתקשרות ביניהם נעשית באמצעות כתיבת פתקים זה לזו ולהיפך. הפתקים שהם משאירים אחד לשני הם מצחיקים ומשעשעים כמו הוראות לגבי יום איסוף האשפה, לגבי האוכל שהם משאירים אחד לשני, לבגדים, וכמובן לגבי הורדת האסלה.

מערכות הזוגיות של שניהם מתפוררות ולא בריאות. לליאון יש חברה שמאד לא מרוצה מהזמן המועט שהוא מקדיש לה לעומת הזמן שהוא מקדיש לעבודתו. האקס של טיפי אובססיבי כלפיה והוא בא והולך ויודע איך לשכנע אותה כל פעם מחדש לחזור אליו.

כל אחד מהם חוות אירועים לא פשוטים בחייו, אחיו של ליאון מרצה עונש בכלא וטוען שהוא חף מפשע, האקס של טיפי עוקב אחריה ומתכנן לה "תרגיל" ערמומי, מטופל של ליאון בסוף חייו מחפש את בן זוגו האובד מימי המלחמה ועוד.

לאט לאט, דרך הפתקים, הם לומדים להכיר אחד את השני ומתחילים לשתף זה את זו בבעיות האישיות שלהם.

הם מתקרבים, מגלים אכפתיות אחד כלפי השני, דואגים זה לזה והופכים לחברים הכי קרובים ואולי הם  … מאוהבים?

הסיפור מלא בתהפוכות, אי הבנות, עליות ומורדות, רגעי עצב משולבים ברגעים שמחים.

מה יקרה בסוף? האם טיפי וליאון ייפגשו?

הסוף כמובן אופטימי ורומנטי והשאיר אותי עם חיוך רחב על הפנים.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

אחרי פרידה מכוערת טיפי מור זקוקה למקום לגור בו. מהר. ובזול. אבל הדירות בטווח היכולת שלה עלובות לתפארת. מתוך ייאוש היא עונה על מודעה לדירת שותפים. ליאון שעובד משמרות לילה יהיה בדירה בשעות היום, וטיפי תוכל לשהות בה בלילות ובסופי שבוע. הוא נמצא בדירה רק כשהיא במשרד. למעשה, הם לעולם לא ייפגשו.
טיפי וליאון מתחילים לכתוב זה לזה פתקים – תחילה על יום הוצאת האשפה, ותיאומים מנומסים לחלוקת שאריות האוכל, והשאלה הנצחית סביב מושב האסלה – למעלה או למטה. למרות היותם הפכים גמורים, עד מהרה הם מתיידדים. ואולי יותר מזה.
אבל התאהבות בשותפ/ה היא רעיון רע מאוד… במיוחד אם מעולם לא נפגשתם.

בת' אולירי עבדה בתחום המו"לות של ספרי ילדים לפני שהיתה לסופרת במשרה מלאה. הרעיון לספר עלה בראשה כשבן זוגה הרופא עשה משמרות לילה במסגרת הכשרתו, ולפעמים עברו שבועות בלי שנפגשו; אבל היא יכלה לעקוב אחר חייו לפי מספר כוסות הקפה שנשארו על השיש, כמה הוא אכל, והאם הסימנייה בספר שקרא שינתה את מיקומה. מה אפשר ללמוד אפוא על מישהו שגרים איתו, כשאין שום חפיפה בין חייכם?