דוקטור, בואי אצלי

הסקירה שלי:

רומן מקסים עם דמויות אנושיות ונוגעות ללב שקל להזדהות עימן. הכתיבה יפה, נעימה וזורמת כמו שרק מירה מגן יודעת לכתוב.

לי אישית הקריאה לא הייתה קלה, בעיקר בהתחלה, כי הסיפור מתרחש בין כתלי בית חולים במחלקה ההמטואונקולוגית, בה גם אני מטופלת, ומוזכרים מיקרים של אנשים חולים, אנשים גוססים במצבים לא פשוטים אבל בהמשך הסיפור מתפתח ויש בו הרבה מעבר למתרחש בבית החולים.

סיפור על נאמנות, יחסי זוגיות, אהבה ומשפחה מול ניהול קריירה. סיפור שיש לו סוף מרגש עם סגירת מעגל,

ממליצה בחום!

הגיבורה היא ד"ר גליה אושרי, רופאה בבית חולים בירושלים במחלקה ההמטואונקולוגית. גליה היא רווקה בת ארבעים, שנמצאת בזוגיות עם רופא בכיר במחלקה, אלמן ואב לשתי בנות.

גליה מסורה מאד לעבודתה ולחולים שלה, היא מקצועית ויש לה לב טוב. היא מקפידה להיות אנושית ומלאת חמלה למטופלים, עד כדי כך שהמקרים חודרים לפעמים לחיים האישיים שלה ומאיימים על מסלול חייה השגרתי. לעיתים היא לא מצליחה להפריד את הרגש מהמקצוע ומוצאת את עצמה מעורבת רגשית ועושה מעשים שרופאה לא אמורה לעשות.

בן זוגה רוצה להתמסד ולהכיר לה את בנותיו אבל גליה לא בטוחה שהיא רוצה לשנות את חייה הנוחים. בנוסף, היא באה מבית דתי ואמה לא רואה בעין יפה את הזוגיות שלה עם אב לבנות.

בבית בחולים, גליה מתמודדת עם מקרה לא פשוט. אודרי, אמו של ילד שנפטר לאחר שטיפלה בו ולא הצליחה להצילו, באה מדי יום למחלקה ומטרידה אותה, היא כועסת ומאשימה את גליה שלא עשתה מספיק בכדי להציל את בנה.

יום אחד מגיע למחלקה נער חולה קשה לטיפול. הנער מגיע עם אביו, דויד. דויד הוא גבר מושך ועוצמתי, מפתיע ושונה. דמותו של דויד מסקרנת את גליה ומאיימת על החיים הנוחים שלה.

גליה לוקחת את המקרה ברצינות ומנסה לעשות הכל כדי להציל אותו, גם דברים שרופאה לא אמורה לעשות. היא לא מפסיקה לחשוב על אביו דויד, משוחחת עימו ורומזת לו על תחושותיה כלפיו.

במקביל מתוארים היחסים במשפחתה של גליה, בעיקר היחסים בינה לבין אחיותיה שמתייעצות איתה לקבלת עזרה, כל אחת עם בעיותיה שלה.

כולם זקוקים לגליה, החולים שלה, אחיותיה, אימו של הילד החולה שנפטר, וגליה צריכה לתמרן בין כולם ובמקביל לנהל זוגיות ולהחליט אם הרופא הוא האחד שלה שאיתו היא רוצה להתמסד.

גליה תיאלץ גם להתמודד עם תשוקות אסורות ועם דילמות מוסריות שיטלטלו את חייה כרופאה.

אהבתי את הסוף המרגש שמסביר את שתי המשמעויות של שם הספר ומשאיר תקווה וחיוך בלב.

אסיים בציטוט שאהבתי עם מסר חשוב לחיים:

"אל תקברי את ההווה, זה הדבר היחיד שיש לנו, צריך לחיות, אף אחד לא יודע את העתיד".

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

חייה של ד"ר גליה אושרי נעים במסלול קבוע ומספק בין עבודתה בבית חולים בירושלים ובין זוגיות עם רופא בכיר, אלמן ואב לשתיים. ואולם, המסלול הזה מאיים להשתבש, משום שאל לשכתה של הרופאה מגיעים נער חולה אנוש ואביו, שדמותו החריגה והעוצמתית מאיימת לקעקע את שלמותה של חלקת האלוהים הקטנה שביצרה לעצמה. בד בבד שזורות ברומן דרמות משפחתיות, התובעות את התערבותה של הגיבורה.

היא נאלצת לתמרן, כמו על חבל ברוח סוערת, בין תשוקות אסורות וציוויים מוסריים, מקבילים לאלה שלה, שקיומם מבליט את שרירותו של הקיום האנושי ואת הגבולות הדקים בין אמונה והטלת ספק, אהבה ונאמנות.

"דוקטור, בואי אצלי הוא הרומן החשוף ביותר של מירה מגן. תפיסת האדם ותפיסת העולם הייחודיות שלה, מגולמות כאן בבהירות חדשה, שאינה פוגמת, כהוא זה, במגע האנושי והפיוטי המלטף שלה ובתועפות החסד שהיא מרעיפה עלינו."  – יגאל שוורץ