בת דודתי לילי

תמונה של הספר בת דודתי לילי

מחבר: איל חלפון, הוצאה לאור: אחוזת בית, תרגום: לא רלוונטי, מס' עמודים: 256.

הסקירה שלי:

סיפור נחמד המתרחש במשך כ- 40 שנה, מהתקופה שלפני מלחמת ששת הימים ועד לשנת 2005. סיפור ארץ ישראלי של משפחה אחת רחבה מהפריפריה, משפחה מזרחית שתמכה בליכוד.

הסיפור מורכב מפרקים קצרים, כל פרק מסופר על ידי דמות אחרת מתוך שלוש הדמויות הראשיות: סמי, שחר ולילי.

הסיפור מתחיל בשנת 1967. הוריה העשירים של לילי נוסעים לחו”ל כדי שאביה יוכל לעשות מסאז’ שיעזור לו בריאותית. לילי בת ה-17 נשארת אצל מלכה ומוריס, הדודים שלה ובנם שחר בן ה-12.

לילי נערה פרובוקטיבית, מתלבשת חשוף, סקסית בטירוף ועושה עיניים לכל הגברים. לילי חיה בעולם משלה. כולם לחוצים עקב המצב הבטחוני ודואגים לגורל מדינת ישראל ולילי מתגרה בגברים שמסביבה.

גם סמי, האח של מלכה, נדלק על לילי. אבל לילי שייכת רק לגבר אחד, היא מאוהבת בזמר מפורסם ששמו מיקו. לכולם היא עושה “טיזינג” אבל רק למיקו היא שומרת את הבתולים.

יום אחד קורה אסון ללילי, שחר הוא איש סודה, רק לו היא סיפרה מה קרה. עם הזמן, מבינים שהסוד נודע לאט לאט לשאר בני המשפחה המורחבת אבל אף פעם לא העיזו לדבר עליו ולא התמודדו עם השלכותיו.

המשפחה אמנם ידעה גם רגעי שמחה קטנים במהלך השנים והצלחות עסקיות ואחרות אך אותו סוד ריחף מעל כולם כל השנים וטרד את מנוחתם.

אותו מקרה נוראי השפיע על כל אחד מבני המשפחה בצורה אחרת. הוא הרס קריירות, חיבל ביחסים בין המשפחה וגרם לאסונות נוספים. לילי ניסתה להדחיקו כל השנים אבל ללא הצלחה. אותו מעשה השאיר בה צלקת לכל החיים.

אהבתי את הקשר העמוק בין לילי ושחר שלמרות המרחק הפיזי ביניהם תמיד היו זה בלבו של זו, בעצב ובשמחה.

קראתי המון שבחים על הספר הזה, אני פחות התלהבתי. הספר קריא וזורם וסיימתי לקרוא תוך יומיים אבל לא הייתי מרותקת. היו קטעים של פוליטיקה שאליהם פחות התחברתי. כן נהניתי מהנוסטלגיה הארץ ישראלית כמו הזכרת הקסטות והתקליטים, האפלה בתקופת מלחמת יום כיפור והריצה למקלטים (הייתי בת 3), הניצחון הגדול של מכבי תל אביב בכדורסל, המהפך שהוביל בגין, משבר המניות ומלחמת המפרץ (המסכות ואיטום החלונות).

הספר מתאים לדעתי לבני הדור שגדלו בתקופה הזאת ופחות לקוראים הצעירים.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

ערב מלחמת ששת הימים. לילי בוכמן התל אביבית, בתם של אלגרה(ממשפחת אלפסי) וטוביה (האשכנזי היחיד במשפחה),
נשלחת לבית דודיה בעיר קטנה במרכז הארץ. דווקא כשכולם מתכוננים למלחמה, ההורים שלהמחליטים לנסוע לחו”ל, כי אבא
שלה חייב לקבל מסז’ים בבאדן באדן, ולכן הם מבקשים ממלכה ומוריס, הדודים של לילי וההורים של שחר, שישמרו עליה.
וכשכולם בטוחים שתכף יגיע הסוף של מדינת ישראל,ללילי הסקסית לא אכפת והיא ממשיכה להראות את הציצים והתחתונים
שלה לבנים שסביבה ולשאול אם הם יפים. כולם מסוחררים מלילי, כוללדוד סמי, האח של מלכה,והחברים של שחר בן השתים-עשרה.
אבל לילי שומרת “את מה שחשוב באמת” למיקו, זמר מפורסם עם גיטרה אדומה ולמברטה. וכשמלחמת הבזק מסתיימת בניצחון גדול,
נדמה שהכול יחזור לשגרה,עד שלילה אחד קורה במקלט הבניין של משפחת אלפסי משהו נורא, גורלי. משהו ששחר מבטיח ללילי
לא לגלות לעולם.

מרגע זה והלאה מסופרות תולדות המדינה לאורך ארבעה עשורים מנקודת מבטה של משפחה מזרחית שצמחה בפריפריה והיתה נאמנה לליכוד:
החל בשמחה האדירה על הניצחון הסוחף במלחמת ששת הימים והאופוריה שהוליד הניצחון של מכבי תל אביב על צסק”א מוסקבה, דרך המהפך
הדרמטי שהוביל מנחם בגין ומשבר המניות שריסק משפחות רבות, וכלה במלחמת המפרץ ובולמוס הנדל”ן של שנות האלפיים. חיי משפחת אלפסי
נעים בין חגיגות פוליטיות לצרות פרנסה, בין שמחות לאסונות – כשמתחת לפני השטח טמון סוד אחד גדול.

“בת דודתי לילי” הוא סיפור על חטא קדמון. המחבר איל חלפון שוזר בסיפור ורגעים פוליטיים, וטווה מחומריו העסיסיים רשת של קורים
המחברת בין האישי לבין הציבורי, בין התשוקה לבין החטא, בין תאוות השררה לבין השאיפות האישיות, בין האמת לבין הנסתר.
זהו סיפורה של מדינת ישראל כפי שהיא נראית מבעד לעיניה של משפחה אחת, שמנסה להשלים עם תהפוכות החיים, גם אם לשם כך
עליה לעצום עיניים.

הרומן שכתב התסריטאי והבמאי חלפון (“קרקס פלשתינה”, “מלחמת 90 הדקות”) מסופר בשלושה קולות, אבל יש בו עוד שתי גיבורות:
ההיסטוריה המפותלת של מדינת ישראל, והמשפחה המזרחית ששיני הזמן לא חסות עליה.
קץ התמימות הוא אפוא ההגדרה הקולעת ביותר לשני צירי העלילה,המשפחתי והלאומי.

תגובות

תגובות