ברית עולם

תמונה של הספר ברית עולם

מחבר: טיארי ג'ונס, הוצאה לאור: אריה ניר הוצאה לאור, מודן, תרגום: נעה בן-פורת, מס' עמודים: 352.

הסקירה שלי:

ספר מקסים, מרגש ומעניין על סוגיה מורכבת שעוררה אצלי המון מחשבות.

זהו סיפור על בחור צעיר שחור, נשוי טרי, שמואשם אשמת שווא באונס ובעקבות כך כל עתידו וחלומותיו, מתנפצים.

זהו סיפור על מערכת יחסים שעומדת למבחן, על בחינת חוזק האהבה, על חברות, קנאה, הרס משפחה, בחינת הבאת ילדים לעולם, על תקוות וחלומות מול אכזבות והמון כאב.

נהניתי מאד מהקריאה ואני ממליצה בחום!

רוי הוא בחור צעיר, הוא נשוי לסלסטיאל. הם זוג אפרו אמריקאי בתחילת דרכו. רוי מנהל וסלסטיאל אמנית.

כשלילה אחד רוי וסלסטיאל מבלים במלון ביחד, אישה ששהתה באותו מלון טוענת שרוי אנס אותה במהלך אותו הלילה. רוי מואשם באונס שלא ביצע, נשפט ונידון ל- 12 שנות מאסר. מאותו יום, חייהם של הזוג הצעיר משתנים לחלוטין. מערכת היחסים ביניהם עומדת למבחן והם נאלצים להתמודד עם אתגרים מורכבים ובין היתר לבחון את חוזק אהבתם זה לזה.

בשלב הראשון רוי כותב לה מכתבים מהכלא. פחות התחברתי לחלופת המכתבים כי לעיתים הרגשתי שזהו ספר נוער בגלל השפה הלא גבוהה אבל בהחלט ייתכן שזוהי השפה שמאפיינת את גיבורי הספר ולכן הסגנון הוא כזה. בהמשך הכתיבה זורמת וממש לא יכולתי להניח את הספר מהיד.

לאחר שרוי נכנס לכלא, סלסטיאל נשארת עם ידיד שלה מילדות שהוא גם חבר טוב של בעלה והוא זה שהכיר ביניהם מלכתחילה. אותו ידיד תומך בה ועוזר לה להתמודד עם האסון ועם הבדידות. לאט לאט הם מתקרבים ובמקביל היא מחליטה להפסיק לבקר את בעלה בכלא ולנסות לשקם את חייה ובעיקר להתעסק בקריירה שלה ולהתקדם.

כשרוי משתחרר לאחר חמש שנים, כולו תקווה שסלסטיאל עדיין מחכה לו. הוא מאמין שאם היא לא התגרשה ממנו עד היום אז זה סימן שהיא עדיין מאמינה בנישואים שלהם.

רוי מופתע לגלות שחברו הטוב תפס את מקומו וסלסטיאל בגדה בו. עכשיו הוא נותר לבדו, פצוע פיזית ונפשית. הוא שבור, חסר כל, כל תקוותיו התנפצו ונראה כי אין עתיד כלשהו לפניו. הוא מחליט להתעמת עם השניים ולנסות להחזיר אליו את אשתו האהובה.

סלסטיאל מוצאת את עצמה נקרעת בין שני גברים אוהבים וצריכה להחליט את החלטת חייה.

מה יהיה הסוף? במי סלסטיאל תבחר? תקראו ותגלו.

מדובר בסוגיה מורכבת שיכולה לקרות לכל אחד, האשמת שווא שגרמה לפירוק משפחה, מפחיד ומעורר המון מחשבות.

 

 

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

“ברית עולם” מספר סיפור שנדמה שכבר שמענו אותו בעבר: רוי, צעיר שחור נשפט והורשע בטעות באונס, בעוד אשתו נמצאת בחדר הסמוך במלון. אבל הסיפור שטיארי ג’ונס מספרת אינו העלילה המשפטית שאנחנו מצפים לה. זה סיפור על בעל צעיר שנידון ל-12 שנות מאסר בעוד הוא ואשתו נמצאים בתחילתם של קריירה משגשגת והחיים עצמם. הרומן עוסק בהרס של משפחה, בתקוות הכושלות של אהבה רומנטית, בהורים ביקורתיים, במשפחות בעלות פגמים ובשאלת החיים עם או בלי ילדים, שכל זוג פוגש בחייו.

סלסטיאל ורוי הם ההתגלמות של החלום האמריקאי בכלל ושל הדרום החדש בפרט. סלסטיאל היא אמנית עם עתיד מזהיר ורוי הוא מנהל צעיר שכולם צופים לו גדולות. אך שגרת חייהם נגדעת זמן קצר לאחר נישואיהם, כשרוי מואשם בפשע שלא ביצע. ההתמודדות עם מערכת אכיפת החוק מאלצת את סלסט ורוי לבחון את היחסים ביניהם לעומק, ומציבה בפניהם אתגרים שלא שיערו את מורכבותם.

ברית עולם הוא סיפור מרתק על אהבה, נישואין וחלומות מנופצים. הוא תרגיל אינטלקטואלי על נישואים של אחרים, מידת אהבה או מהי אהבת אמת. הספר הוא יצירת מופת של מספרת מוכשרת המספקת מבט אינטימי לתוך נפשותיהם של אנשים אשר נשלטים על ידי העבר בעודם מנסים לפלס את דרכם – עם תקווה וכאב – אל העתיד.

זהו רומן חכם ורחום על חוסר ההגינות של השנים שנגזלו מהזוג הזה בגלל טעות של מישהו אחר והרבה ממנו מסופר באמצעות המכתבים שרוי וסלסטיאל כותבים זה לזה בזמן מאסרו. לעלילה נכנס אנדרה, ידיד ותיק של השניים, והוא הופך את הרומן של השניים לרומן של שלישייה שצריכה לקבל החלטות הרות גורל. רוי משתחרר במפתיע אחרי 5 שנים כשמתברר שהואשם בטעות ומגלה שסלסטיאל ואנדרה התקרבו במיוחד בזמן מאסרו. בעוד שחייו של רוי התפוררו סלסטיאל מצליחה כלכלית, אמנותית וגם בזוגיות. למרות זאת היא לא התגרשה מרוי וכשהוא יוצא מהכלא היא חייבת להחליט באילו חיי משפחה היא בוחרת.

הנשיא לשעבר ברק אובמה המליץ על הספר: “תיאור מרגש של ההשפעות ההרסניות של האשמת שווא על זוג אפרו-אמריקאי צעיר.” אובמה יודע שהמסע לא הסתיים ושבנסיבות אחרות גם הוא ואשתו היו יכולים למצוא את עצמם במצב דומה.

ההשראה לרומן באה בתקופה שבה ג’ונס עשתה בהרווארד מחקר על מאסרים באשמת שווא. כשהמנחים שלה ביקשו לדעת לאן מועדות פניה המקצועיות היא הלכה לנוח ולחשוב אצל אמה באטלנטה ובזמן קניות בקניון היא שמעה אישה יפה ומטופחת אומרת, “רוי, אתה יודע שלא היית מחכה לי שבע שנים.” רוי, שנראה עייף מאוד, ענה, “את לא היית מגיעה למצב הזה מלכתחילה.” המוטו של ג’ונס: “תכתבי על אנשים והבעיות שלהם ולא על בעיות והאנשים שלהן,” הצית אצלה את הרומן המאתגר והלופת הזה.

טיארי ג’ונס התלבטה בנוגע לשמו של הרומן שלה וההצעה לשם An AmerIcan Marriage, נדחתה על ידה – זה שם מחייב מדי בעיניה. מבחינתה היא כתבה ספר שקט על זוג ולא הצהרה על אמריקה. זה שם שמתאים לספר על זוג לבנים מקונטיקט שדנים ברגשות שלהם רגע לפני שהם מתגרשים, לא לזוג שחור שגר בלואיזיאנה, בירת הכליאה של ארצות-הברית. אבל אז היא הבינה שהיא תמיד הגדירה את עצמה אמריקאית רק בצירוף המילים Black אוAfrican ואף פעם לא חשבה על עצמה רק כ”אמריקאית”. ובמה קוניטקט יותר אמריקאית מאטלנטה? השם נבחר ודי מהר אופרה וינפרי התקשרה לבשר לג’ונס שהיא בחרה את הספר למועדון הקריאה שלה.

טיארי ג’ונס מלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת ראטגרס, וזכתה בפרסים ספרותיים רבים.

תגובות

תגובות