בנדיט

הסקירה שלי:

ספר ביכורים מצויין, כתוב היטב, הנושא אמנם לא קל  אבל זהו בהחלט ספר שאסור לפספס.

טאדק בן 40, השנה היא 1988, כעשרים שנה אחרי שברח עם אמו ואחיו מפולין לישראל ללא אביו. טאדק נשאר לבד. אשתו עוזבת אותו עם בנו בן החמש.

משפחתו של טאדק לא סלחה לאביו שהיה אלכוהוליסט ואלים כלפיהם וטאדק תוהה מה עלה בגורלו של אביו. הוא מגלה כי אביו נמצא בבית אבות לגיבורי מלחמה בוורשה מכיוון שהיה פרטיזן וניצול מיידנק ונחשב גיבור.

טאדק מחליט שהוא חייב לנסוע לבקר את אביו ולבחון את התנהגותו האלימה והקרה של אביו כלפי משפחתו כעת כשהוא כבר מבוגר ולא ילד. הוא רוצה להכיר את אביו למרות שהוא מרגיש שהוא שונא אותו בגלל התנהגותו האכזרית כלפיו בילדותו.

טאדק פוגש את אביו הזקן והחלש בבית האבות בוורשה. אביו מתלונן שהזיקנה היא אכזרית, הוא כבר לא האיש החזק והגיבור שהיה, הוא מוגבל פיזית. אך למרות הכל, הוא עדיין אלכוהוליסט ומקלל בלי הרף כמו בעבר. “בני זונות” ו”חארות” הן מילים שכיחות מאד אצלו.

אביו מאד מתרגש לראות את טאדק ואפילו מזיל דמעות ואומר לו שהוא אוהב אותו.

טאדק מגלה כי אביו היה פרטיזן גיבור ורצח אנשים ללא הבחנה, האם הוא גיבור או רוצח אכזרי? שאלה קשה שאיתה מתמודד טאדק.

טאדק יוצא עם אביו למסע לכפר הולדתו של אביו ולומד על עברו של אביו מסיפוריו. הם פוגשים חברי ילדות של אביו, קרובי משפחה שלהם וטאדק לומד להכיר מיהו אביו.

אביו של טאדק מספר לו את סיפור חייו כפרטיזן. התיאורים לא קלים. המון רצח, אכזריות ואלימות. אביו עד היום לא התאושש מהמראות הקשים והם באים לו בחלומות. זאת טראומה לכל החיים. האם אפשר לסלוח לאדם על התנהגותו האלימה כלפי משפחתו בגלל שבעצמו עבר דברים איומים? … עוד שאלה שטאדק בודק עם עצמו.

טאדק גם מגלה שלאביו היתה משפחה נוספת ומתחיל להבין מדוע אביו היה נעלם לתקופות ארוכות מהבית.

טאדק משתף את אמו במה שאביו מספר לו ומוודא איתה את נכונות הדברים.

סיפור לא קל לקריאה מבחינת הנושא בו הוא עוסק (אלימות ואכזריות) אך מצד שני מודגשים גם החמלה והרחמים (למשל כאשר טאדק נושא את אביו על הגב להקל עליו את ההליכה). הכתיבה יפה וזורמת, הסיפור מעניין ומסופר בכישרון רב. בגב הספר מצויין שתשתית הסיפור אמיתית.

ממליצה בחום ומחכה כבר לספר הבא של הסופר.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

כעשרים שנה אחרי שברח לישראל, וזמן קצר אחרי שאשתו עוזבת אותו עם בנו בן החמש, מחליט טאדק לחזור לפולין ולחפש את סטפן אביו. כל השנים סירבו בני המשפחה לסלוח לאב על שתיינותו הכבדה ועל טבעו האלים, אך טאדק מרגיש שהוא צריך לראותו שוב, אולי בפעם האחרונה, מבעד לעיני מבוגר.

במולדת זרה ומתפוררת, בבית אבות לגיבורי מלחמה בוורשה, הוא מוצא את אביו המזדקן ויוצא אתו למסע אל כפר הולדתו ואל עברו העלום. מיהו? גיבור מלחמה או רוצח חסר רחמים? אב כריזמטי או איש אפל ואלים? נהנתן או שבר כלי? המפגש המחודש מאלץ את טאדק להתבונן מחדש בחייו ובזיכרונותיו ומערער את זהותו כבן וכאב.

בתנופה, באמפתיה עמוקה וגם בהרבה הומור מגולל איתמר אורלב "סיפור גדול מהחיים" שתשתיתו אמִתית ומצליח בכישרון רב לקשור את לב הקוראים אל מי שלכאורה אינו ראוי לחיבה. מתוך סיפור מסע מרתק שראשיתו לפני חצי מאה – סיפור שמתערבבות בו אלימות ואנושיות, אכזריות וחמלה – מתברר הקשר הסבוך הכורך אבות ובנים.