בטרם לכתי

תמונה של הספר בטרם לכתי

מחבר: פול קלניתי, הוצאה לאור: הוצאת מטר, תרגום: צילה אלעזר, מס' עמודים: 184.

הסקירה שלי:

את הספר הזה קראתי בכמה שעות. אמנם זהו ספר על מוות, אך הוא איננו קודר בכלל, זהו סיפור אמיתי על התמודדות עם מחלה באומץ ראוי לשבח.

הכתיבה זורמת והתרגום מצויין.

הספר הזה מתקשר לסיפור האישי שלי ולהתמודדות שלי עם המחלה כבר למעלה מעשר שנים. מי שמעוניין לדעת יותר מוזמן להקשיב לראיון בגל”צ ביום שישי ה- 9.9.16 בשעה 17:00 בתוכנית “ספרים רבותי ספרים” עם המראיינת ציפי גון גרוס.

פול קלניתי היה רופא מתמחה בנוירוכירורגיה. לקראת סיום ההתמחות, הוא גילה כי הוא חולה בסרטן ריאות שלב 4.

בבת אחת הוא הופך מרופא שטיפל בחולים לחולה בעצמו.

הספר מורכב משני חלקים:

החלק הראשון של הספר מתאר את החיים שלפני המחלה. הוא מתאר את הלימודים לתואר ראשון ושני בספרות ואת ההחלטה לשנות כיוון

וללכת ללמוד רפואה ולהתמחות במדעי המוח, נושא שריתק אותו מאד.

החלק הראשון הזכיר לי מאד את הסדרה המרתקת “המתמחים”. מתוארים בו מקרים של מטופלים של קלניתי, ניתוחים שביצע, שחלקם היו מוצלחים

וחלקם הסתיימו במוות.

הוא מתאר את הנסיון שלו כרופא מול החולים: את רגע הודעת הבשורה על מחלה, את מיתון הבשורה הקשה ואת השיחות שלו עם המטופלים ונסיונו להיות אנושי.

פול הקדיש את חייו לרפואה והיה נאמן ומסור למטופליו.

החלק השני מתאר את חייו של קלניתי אחרי הבשורה על המחלה. הוא מתאר את רגע קבלת הבשורה, בשורה שמנתצת את החיים כלשונו.

הוא מתאר את ההתמודדות עם הבשורה והנסיון לחיות חיים בעלי משמעות למרות המחלה הסופנית. הוא מתאר את ההתמודדות היומיומית עם הידיעה

שהמוות קרוב ואורב בפינה.

קלניתי מתאר את החיים שהפכו ל”חוסר ודאות משתק” כלשונו. הרופאה שלו סירבה לומר לו כמה שנים נותרו לו לחיות ולכן הקשתה עליו לתכנן את העתיד. הוא מתאר את הטיפולים, את ההטבה במצב ואת החזרה של המחלה.

קלניתי ידע שהוא עומד למות וחי בתקווה שהימים שנותרו לו יהיו מלאי משמעות.

כהוכחה לכך, הוא ואשתו החליטו, אחרי המון התלבטויות, להביא ילדה בטיפולי פוריות אפילו שידעו כי פול גוסס ואשתו תישאר לטפל בילדה לבדה. האושר הכרוך בהבאת הילדה היה מעל הכל, זה מה שנקרא חיים מלאי משמעות.

הוא מתאר את התמיכה והאהבה של אשתו, של המשפחה הקרובה ושל הקהילה שהיא מאד חשובה ומעודדת.

הוא מציין גם שהספרות היא שהחזירה אותו לחיים, הוא קרא המון ולמד על המחלה.

בסוף הספר מופיעה אחרית דבר מרגשת מאת אשתו שבו היא מספרת כמה היא מעריכה את ההתמודדות של בעלה, את הרצון לחיות חיים מלאי משמעות

עד היום האחרון ואת האומץ שלו בהיחשפות בספר.

היא מספרת כי הוא ראה את המוות כאורח והצהיר כי: “בידיעה שאם אני נוטה למות אז עד שאמות באמת, אני עדיין חי”.

היא מספרת על ההתייצבות שלו מול המוות, הבכי והפחדים, ההתפרקות והאהבה החזקה ביניהם שעזרה להם להתמודד ביחד עד הסוף.

פול כתב את הספר כדי לעזור לאנשים להתמודד עם היותם בני תמותה. לעזור לחולים להתמודד עם הבשורה הקשה ולחיות חיים מלאי משמעות

עד הרגע האחרון ועל כן הספר חשוב ומומלץ לכל אחד, לא רק לחולים אלא גם לבני המשפחה ולחברים כי הוא עוזר להבין את החולה ואת מה שעובר עליו ומבהיר איך להתייחס לאדם שנמצא בסיטואציה כזאת או דומה לה.

ציטטתי קטע מרגש שמדגיש את משמעות החיים בעיניו של קלניתי למרות היותו חולה שעומד למות:

פול נפטר כשבתו היתה בת שמונה חודשים. ממש לפני מותו, הוא השאיר לה מכתב ובו חשבון נפש.

הוא כותב לבתו: ” מילאת את ימיו של איש גוסס באושר שאין רב ממנו, בעונג שכמותו לא ידע בכל שנותיו, עונג שאינו תאב לעוד ועוד,

אלא נח בסיפוק של רוויה. בזמן הזה, ממש עכשיו, זה דבר עצום”.

ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

גיל 36 , סמוך להשלמת עשר שנות התמחות בנוירוכירורגיה, אובחן אצל פול קָלָנִיתִּי סרטן ריאות שלב 4. יום אחד הוא היה רופא שטיפל בנוטים למות, ולמחרת – חולה שנאבק על חייו. וכך באחת, העתיד שהוא ואשתו ראו בדמיונם התאדה.

הספר “בטרם לכתי” מתעד את המעברים של קָלָנִיתִּי מסטודנט לרפואה נאיבי ה”מוטרף”, כפי שהוא כתב, “מהשאלה מה מקנה לחיים מוסריות ומשמעות, אם כל האורגניזמים מתים, “לנוירוכירורג בסטנפורד שהתמחה בתחום המוח – המקום המכריע ביותר בזהותו של האדם, ולבסוף למטופל ואב טרי שמתמודד עם מותו הקרוב.

מה הופך את החיים לראויים לנוכח המוות הקרב? מה אנחנו עושים כאשר העתיד אינו עוד סולם אל יעדינו, אלא הוא מישור של הווה תמידי? מה פירוש הדבר להביא ילד לעולם, לטפח חיים חדשים שעה שחיים אחרים דועכים? אלה הן כמה מהשאלות שקָלָנִיתִּי נאבק בהן בספר בדרך הנוגעת לעומקי הלב ומשופעת בתובנות בהירות.

פול קָלָנִיתִּי מת במארס 2015 , בעת שעבד על ספר זה, אך דבריו ממשיכים לחיות כמורי דרך וכמתנה לכולנו. “התחלתי להבין שהתייצבות פנים אל פנים מול היותי בן תמותה שינתה במובן מסוים הכול ולא-כלום,” הוא כתב. “שש מילים מתוך טקסט של סמואל בקט החלו להדהד שוב ושוב בראשי: ‘אני לא יכול להמשיך. אני אמשיך.'” ב”בטרם לכתי” תמצאו הרהורים בלתי נשכחים, מצווי חיים על האתגר שבהתייצבות מול המוות ועל היחסים בין רופא למטופל, מפרי עטו של סופר מזהיר שלרוע מזלו היה בשני התפקידים.

מאז יצא לאור בתחילת 2016 , ספרו של פול קָלָנִיתִּי נמכר ביותר מ־ 400,000 עותקים בכריכה קשה וב־ 150,000 עותקים בגרסה דיגיטלית בארצות הברית בלבד. בבריטניה הוא מתפרסם כעת במהדורה ה־ 16 שלו, ונמצא בשבוע ה־ 14 ברשימת רבי המכר של ה”סאנדיי טיימס”. הספר תורגםל־ 33 שפות.

תגובות

תגובות