בואנוס איירס, איסטנבול

הסקירה שלי:

זהו ספר שמורכב כולו ממכתבים ומיילים בין הדמויות. הספר מורכב משני חלקים: החלק הראשון נקרא בואנוס איירס ומתמקד בעמליה וחיפושה אחר קורות אמה והחלק השני שנקרא איסטנבול המתמקד בסיפורה של אמו של הגרוש של אחותה של עמליה.

דרך המכתבים והמיילים מתגלה אט אט סיפור תולדות שתי המשפחות. נהניתי מהקריאה, אני מאד אוהבת ספרים בסגנון הזה, השפה עשירה מאד והסיפורים מעניינים. ממליצה בחום!

בתחילת הספר מופיעים שמות הדמויות ופרוט ליד כל שם, דבר שמאד עזר לי במהלך קריאת הספר.

החלק הראשון: עמליה לומדת בחוג לספרות ועורכת מחקר על כתובות גרפיטי ברחובות ירושלים. אמה היתה עיתונאית. כשעמליה היתה קטנה, אמה נסעה בדחיפות לבואנוס איירס ונעלמה. אביה לא סיפר הרבה ועמליה מחליטה שהגיע הזמן להיות אקטיבית ולגלות מה קרה לאמה בציפייה גדולה שאולי היא עדיין חיה.

אהבתי מאד את החלק הראשון, עמליה פונה למכרים של אמה, שכנים, חברות ולאט לאט מגלה מה באמת קרה לאמה. היא מגלה שהאב הסתיר דברים ומגלה משהו מפתיע מאד על הזהות של אמה.

החלק השני: אמו של רפאל, הגרוש של אחותה של ליליאנה כותבת מכתבים לבנה ולבתה. היא נאלצה לעזוב את איסטנבול עקב תקרית שאיימה על גורלה. היא עזבה את אחותה שעד היום נשארה שם ואיננה מוכנה לסלוח לה על העזיבה. האם מבקשת מבנה לנסוע לפגוש את אחותה. היא חוות רגשי אשמה כבדים כל חייה ורוצה להשלים לעת זקנה. גם כאן לאט לאט הבן מגלה דברים שהוסתרו ממנו עד היום.

גם בחלק השני עמליה כותבת מתכתבים לאחותו של רפאל ושתיהן נפתחות זו לזו ומספרות על אהבתן ותשוקתן לבני זוגן.

שני סיפורים מעניינים ומרגשים על משפחות, סודות שמורים, בגידות, בושה ורגשי אשמה שלא נותנים מנוח.

ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

בואנוס איירס, איסטנבול הוא רומן מכתבים ומיילים מרהיב, הנרקם באמצעות תכתובת בין דמויות, שרובן שייכות לשני ענפים של משפחה מורחבת, אחת המתגוררות בארבע ארצות בשלוש יבשות.
מן המכתבים והמיילים, הנכתבים בתקופתנו, נצרפת אט-אט סאגה משפחתית, שמוקדה ההיסטורי והרגשי הוא תחילת המאה העשרים.
הסאגה הזו כוללת רגעים רבים של הזדהרות, יופי עז וקסם נעורים פורץ גבולות. אבל גם מעשים שלא ייעשו, שגוררים שובלים של בושה ואשמה, שבני המשפחה מתקשים להתמודד איתם.
עינה ארדל, משוררת, שבואנוס איירס, איסטנבול הוא ספק הפרוזה הראשון שלה, פותחת בפנינו צוהר לעולם יהודי, שזכה עד כה לביטויים ספרותיים דלים, וחושפת בו רבדים נסתרים של עושר וגיוון אנושיים.
הישג ספרותי נוסף, הניכר בכל עמוד ועמוד בספר, הוא סגנונו. סגנון לירי פיוטי המגיע לפסקות של קסם ויופי. את הקריאה בספר אפשר לדמות לשמיעת קונצ׳רטו משובח לפסנתר המבוצע בידיה של פסנתרנית דגולה.

נולדתי לפני הזמן, ולכן בקופנהגן, בבית החולים של הנזירות. כתינוקת בסלסלה טיילתי עם אמא ברחובות של איסטנבול, כשאבא נוסע בפיאט הצהובה בדרך הארוכה של אירופה. אחי נולד כשהייתי בת שנה, וגדלנו בירושלים: בקומונה בעין כרם, בדירה צפופה ברחוב רש״י, בבית עם גינה בשכונת תלפיות. בבית שמענו את השיחות של האינטלקטואלים המהגרים, בספרדית, צרפתית וגרמנית. הלכנו לגן ילדים של מוזיקאים, ובשבתות הלכנו למוזיאון, לעיר העתיקה ולים. כתבתי שירים וסיפורים כבר כשהייתי ילדה, ובגיל 17 פורסם השיר הראשון שלי בעיתון ״כל העיר״. הייתי מדריכה בשומר הצעיר, והיום אני מורה לספרות. יש לי בן ובת, ואנחנו חיים בירושלים הרת-הפורענות. פירסמתי שלושה ספרי שירה, אבל יותר מכול אני כותבת מכתבים, בסגנון הישן והיפה, כשיש דברים שלא מספרים, אבל לעולם לא משקרים.