אשת הרב, אשת הבישוף

הסקירה שלי:

ספר מרתק שניכר שהושקעה בו עבודת מחקר רבה. זהו רומן המשלב תקופה מעניינת בהיסטוריה של יהודי ספרד בתקופת המאה ה 14 במקביל לתקופת הקורונה המאתגרת שאיתה מתמודדות הדמויות בישראל בשנת 2020, הוא נע בין עבר להווה.

הספר מספר את סיפורן של שלוש נשים שעוברות משברים אישיים ושל איש אחד מסתורי:

יואנה היהודייה החזקה והאמיצה שחיה בבורגוס שבספרד בתקופת המאה ה 14;

רות, כותבת הסיפור, שחיה בארץ בתקופת הקורונה, מתמודדת עם בעל שחולה בדמנציה ועם אמה המבוגרת שחולה וזקוקה לעזרתה ;

יוהנה שחיה לסירוגין בגרמניה ובישראל ;

רפי, אותו אדם מיסתורי שעוזר לרות לחקור אודות יואנה ולכתוב את סיפורה המרתק ואשר זהותו תתגלה בהמשך.

סיפור מרגש על בגידה ועל נאמנות, על משפחה ועל אהבה, על אובדן, פרידות וכאב ועל אומץ ותקווה.

הספר לא תמיד קל לקריאה מכיוון יש בו המון פרטים היסטוריים אבל בהחלט שווה את ההשקעה.

אחד הספרים הטובים שקראתי השנה. ספר שלמדתי ממנו המון ואני ממליצה בחום!

רות גרה בישראל בתקופה הקורונה בשנת 2020. היא ספרנית וכרגע לא עובדת בגלל הסגר בארץ. היא יושבת בביתה שבירושלים ושומעת הרצאה בזום על יהדות ספרד בעקבות המלצה של חברה.  בהרצאה היא שומעת את סיפורם של הרב שלמה הלוי שהתנצר ואשתו יוהנה ומאד סקרנית.

היא משוטטת באינטרנט ומגלה כי על הרב היהודי שהתנצר והפך לבישוף יש פרטים רבים בדפי ההיסטוריה אבל אשתו, יואנה, נזכרת רק בהערת שוליים. רות נחושה לחקור אודות יואנה ולספר את סיפורה. סיפור על אישה אמיצה שלמרות כל הקשיים והפרידה מבעלה וילדיה היקרים לה מכל, נותרה נאמנה לעצמה ולדתה לאורך כל חייה.

דרך הרשת החברתית רות מכירה אדם בשם רפי שמציע לה עזרה במחקר. הוא מספר לה פרטים מעטים על זהותו ולא מספר כיצד הגיע אליה. לאט לאט תיחשף זהותו האמיתית והקשר שלו למקרה.

רות מתייעצת עם רפי לגבי פרטים בהיסטוריה של יואנה שלא ידועים ומוסיפה גם פרטים מדמיונה.

אליהם מצטרפת גם יוהנה הגרמניה-יהודיה מהמבורג ומסייעת לה באיסוף מידע אודות יואנה. גם הקשר שלה לרפי יתברר בהמשך.

יואנה הלוי הופכת לגיבורת הסיפור ולאט לאט מתגלים פרטים אודותיה.

יואנה נישאה לבעלה, שלמה הלוי, בשידוך והתאהבה בו ממבט ראשון. בעלה בא ממשפחה עשירה, הם חיו באושר ונולדו להם חמישה ילדים.  לימים, בעלה של יואנה, הפך לרב של העיר בורגוס שבספרד.

כשמתחילות הפרעות ביהודים ומגיעות גם לבורגוס בשנת 1391, בעלה מחליט לעזוב את אמונתו, את הקהילה היהודית ואת אשתו יואנה. הוא מתנצר ולוקח איתו את חמשת ילדיהם. בהמשך הוא גם הופך לבישוף. יואנה, שלא מוכנה להמיר את דתה,  נשארת לבדה, בודדה שבורה והמומה.

איך מתמודדת יואנה עם הפרידה מיקיריה? תקראו ותגלו.

כל אחת מהדמויות בסיפור עוברת מסע אישי בנוסף למסע היסטורי בעקבות יואנה החזקה, האמיצה שעברה טלטלות בחייה אבל נשארה נאמנה לעצמה ולדתה היהודית עד ליום מותה.

אהבתי מאד את הסוף המרגש שבחרה רות לסיפור ואת אחרית הדבר שסוגרת את המעגל בנימה מלאה באופטימיות.

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

בורגוס, ספרד, סוף המאה ה-14. חייהם של יואנה ובעלה, רב העיר ואיש אמונו של מלך קסיטליה, שלווים ונוחים, עד שבשנת 1391 הכול מתפרק. הרב נוטש את אמונתו, את אשתו ואת קהילתו, ויואנה נשארת לבדה, ללא ילדיה, שבורת לב אך זקופת קומה.
ירושלים–המבורג–בורגוס, 2020. המגפה העולמית סוגרת את רוּת בביתה שבירושלים ובבדידותה היא מתחקה אחרי סיפורה הנשכח של יואנה. המגפה ניכרת גם ברחובותיה השוממים של בורגוס שבהם משוטטת יוהנה מהמבורג חדורת שליחות: לאסוף מידע ולכתוב לרוּת, כדי שזו תצליח לגאול את יואנה מן השכחה.
אשת הרב, אשת הבישוף הוא סיפור על שתי נשים ואיש אחד היוצאים יחד למסע ספרותי, היסטורי ואישי בעקבות סיפור חייה האמיתי של אישה שלישית, אמיצה ומיוחדת. זהו סיפור אנושי על בגידה ונאמנות המגולל מסע פתלתל בין עבר והווה הנע בין רשתות חברתיות לבין דפים מצהיבים של היסטוריה יהודית מלאת תהפוכות וכאב.

ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל בגוש עציון. מספריה: "נחמה – סיפור חייה של נחמה ליבוביץ" (ידיעות ספרים 2008), "אם אשמע קול אחר" (אחוזת בית 2015), "קרן שמש ביער" (פרדס 2017) ועוד.
ד"ר דוד יעקבסון, תושב אלעזר בגוש עציון. עבד כמהנדס בתעשיות ההיי-טק, שימש כבנקאי השקעות וכמרצה וחוקר באוניברסיטאות שונות. כיום מדריך סיורי מורשת יהודית בספרד ובאשכנז.

"באלכימיה ספרותית מופלאה, הופכת דמות אישה יהודייה מספרד מהערת שוליים בהיסטוריה לדמות מרכזית ברומן סוחף. את ספרם של דויטש ויעקבסון אפשר לקרוא כרומן היסטורי אך גם כמאבק על זהות וכסיפור על הדרך שבה נכתב רומן היסטורי בימי קורונה". – חיים באר
"נסחפתי אל סיפורם המפתיע של יואנה ויוהנה, רות ודניאל. זהו סיפור על התחברות בימים של בידוד, על זיכרון וחיפוש זהות, על אהבה ועל המשכיות. סיפור שבוחן את גבולות נאמנותו של כל אדם למשפחתו ולעמו, למורשתו ולאמונותיו, וגם לעצמו. קראתי בהשתאות!" -אמונה אלון