מחבר: פמלה ארנס, הוצאה לאור: כתר ספרים, תרגום: אורית הראל, מס' עמודים: 194.
הסקירה שלי:
נובלה קצרה המתארת התרחשות בת אחת עשרה שעות בחדר לידה בין שתי נשים: יולדת והאחות שמטפלת בה. ההתרחשות בהווה בחדר הלידה וקורות כל אחת בעבר כולל האהבות והאכזבות עם בני הזוג והמשפחה.
נהניתי מאד מהקריאה. אמנם קצת התאכזבתי מהסוף שהשאיר אותי עם המון מחשבות לגבי עתידן של שתי הגיבורות, אבל העיקר שנותרתי אופטימית לגבי שתיהן. ממליצה בחום!
לור, אישה צעירה בת 31, בהריון, מגיעה לבדה לבית החולים למחלקת יולדות. בחדר הלידה היא פוגשת את האחות המיילדת פרנקליין. פרנקליין היא אחות מנוסה, היא גדלה בהאיטי ושם יילדה מגיל קטן. האחות מגלה כלפיה אמפתיה רבה כי כמוה, גם היא בהריון.
לור סובלת כאבים עקב צירי הלידה ופרנקליין מנסה לעזור לה ולהקל עליה עד הלידה הצפויה.
לאט לאט מתגלה לנו סיפורן האישי של לור ושל פרנקליין.
לור יתומה מאם, אמה נפטרה ממחלה קשה. עד לא מזמן היא גרה עם בן זוגה, שממנו הרתה, ועם חברתה הטובה. מעין משולש אהבה מלא בקנאה ותחרות שהיה ברור שסופו יהיה קשה ויותיר את לור להתמודד לבדה עם השלכותיו.
פרנקליין רחוקה ממשפחתה. היא היגרה לארצות הברית לאחר שהסתבכה עם בחור והסתכסכה עם הוריה ובעיקר עם אביה שהאשים אותה במוות של אמה. הגורל הפגיש אותה עם בן זוגה הנוכחי שרחם עליה ולקח אותה תחת חסותו. הוא עדיין לא יודע אפילו שהיא בהריון. לאור עברה, היא חוששת לספר לו כי היא מפחדת לאבד את התינוק.
הרבה קורה במהלך 11 השעות בחדר הלידה: כאבים, מחשבות, החלטות, סיבוכים, כשהמטרה המשותפת של השתיים היא שחיים חדשים יובאו לעולם ושהאם והתינוק יהיו בריאים ושלמים.
קריאה מהנה!
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
לור, צעירה הרה, מגיעה למחלקת יולדות לבדה. היולדת הבודדה מעוררת באחות פרנקליין רגשות עזים שמקורם לא ברור לה. היא הרי מיילדת מנוסה וסייעה באינספור לידות, עוד במולדתה האיטי, שם גורל האימהות והתינוקות מופקד בידי האלים.
אחת־עשרה שעות מתמקד לא רק בעתיד המתהווה בחדר הלידה, אלא גם במשקעי העבר של שתי הנשים הללו: יחסיה של לור עם אמה החולה, הגעתה לניו־יורק, ומשולש האהבה שהייתה צלע ממנו ושהוביל לַהיריון; השבר בין פרנקליין לבין משפחתה בהאיטי והמפגש המקרי שהוביל להחלטתה להגר לארצות־הברית ולהפוך לאחות מוסמכת. הנסיבות הפגישו ביניהן, וכעת הן נשענות זו על זו על מנת להצליח במשימתן – הבאת חיים.
בנובלה עטורת השבחים שלה, פורשת פמלה אֶרֶנס בדיוק וברגישות את מה שמתרחש במשך אחת־עשרה שעות בחדר לידה בין שתי נשים, וקושרת בעדינות בין ההתמודדות הפיזית בהווה לבין החוויות, האהבות והאכזבות מהעבר של שתי הגיבורות. "רענן ומלא חיות – הישג יוצא דופן. " פבלישרז ויקלי