רק היפים

הסקירה שלי:

וואו איזה ספר מקסים! סיפור מעניין ומרגש שלא יכולתי להניח מהיד, אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה.

סיפור נוגע ללב על התמודדות עם אובדן, על הקרבה ואומץ, על אחיזה בחיים למרות הקשיים והטלטלות ועל תקווה לשנות את המעוות.

ספר שעוסק, בין היתר, בשני נושאים חשובים:

האאוגניקה – העיקור בכפייה של אנשים מוגבלים שהיה מקובל בארצות הברית והסינסתזיה – עירוב חושים (בספר הכוונה לחושים שמיעה וראייה).

ממליצה בחום!

רוזי בת השש עשרה גרה בקליפורניה, השנה היא 1938. הוריה נהרגו בתאונת דרכים כשהיו עם אחיה. רגע לפני מותה של אמה היא מבקשת מרוזי שלא תספר לאף אחד על הצבעים שהיא רואה (כשהיא שומעת צלילים) כדי שלא יחשבו שהיא לא שפויה.

טרומן וסלין, בעלי היקב שבו עבד אביה של רוזי, לוקחים את רוזי תחת חסותם והופכים אותה לעוזרת הבית שלהם. רוזי בודדה, שבורה ומתגעגעת להוריה. היא עושה שתי טעויות שיחרצו את גורלה: היא לא מצליחה לשמור בסוד את עניין הצבעים שהיא רואה ובנוסף קורה מקרה והיא מגלה שהיא בהריון.

כשסלין, בעלת היקב, מגלה שרוזי בהריון, היא פונה לרשויות ושולחת אותה לבית חולים לאנשים מוגבלים כי בהיותה רואה צבעים שאף אחד לא רואה, היא לא כשירה להיות אמא ולכן צריך ל"רפא" אותה בדרכים שהשתיקה יפה להם.

במוסד אנו נחשפים לתורת האאוגנטיקה שהייתה נהוגה בארצות הברית שבה עיקרו בכפייה את האנשים שנחשבו פגומים.

רוזי עוברת במוסד חוויה קשה, היא כבר לא אדון לגופה ומחליטים עבורה החלטות שישנו את חייה לנצח.

במקביל, מסופר סיפורה של הלן, אחותו של טרומן, שהיא היחידה שהייתה בעבר בקשר עם רוזי דרך מכתבים ובאמת אהבה אותה ודאגה לה. הלן גרה באירופה כבר שנים ועובדת כאומנת לילדים.

הלן חוותה באוסטריה את המשטר הנאצי האכזר כולל תורת הגזע שדגלה בכך שאנשים מוגבלים צריכים להיות מושמדים.

בעקבות מקרה טראומתי שקרה לה במסגרת תפקידה כאומנת לילדה עם פגם ברגליה ובידיה, למרות כוונתה הטהורה, היא עשתה טעות שבעקבותיה היא מבינה שהיא כבר לא רצויה שם ולכן היא מחליטה שהגיע הזמן לחזור לארצות הברית לאחיה, השנה היא 1947.

כשהיא מגיעה ליקב, היא מגלה מה קרה שם תשע שנים קודם והיא מזועזעת. היא אהבה מאד את רוזי והיא מבינה שקרה שם משהו נוראי שקשור לאחיה שבגללו רוזי נעלמה.

הלן מחליטה שהיא תעשה הכל כדי למצוא את רוזי, לגלות בדיוק מה קרה ומדוע הורחקה על ידי אחיה.

בעקבות חיפושיה אחרי רוזי היא נחשפת לחוקי השבחת הגזע שקיימים גם בארצות הברית ומבינה שיש עוד הרבה על מה להילחם גם אם המלחמה האמיתית הסתיימה.

היא תגלה מה עבר על רוזי במשך השנים במוסד ותעשה הכל כדי לגלות איפה היא היום.

החלק הראשון של הספר מסופר על ידי רוזי, החלק השני מסופר על ידי הלן. במהלך הספר, במיוחד במהלך החיפושים של הלן אחר רוזי, יתגלו המון גילויים מפתיעים שישנו את חיי השתיים ויתנו להן תקווה ואופטימיות לגבי חייהן בעתיד.

הסוף מאד מרגש. ספר מרתק מתחילתו ועד סופו!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

קליפורניה, 1938. חייה של רוזי בת השש־עשרה מתהפכים ביום שבו הוריה נהרגים בתאונת דרכים. כשאימהּ על ערש דווי, היא מחלצת מפיה של רוזי הבטחה: שתשמור על הסוד שלה, שלא תדבר על הצבעים שרק היא רואה. רוזי עוברת לחסותם של טרומן וסלין קאלוורט, בעלי היקב שבו עבד אביה, אבל הבדידות והאבל שלה קשים מנשוא והיא עושה טעות: לא רק שהיא מספרת על הצבעים, היא גם מוצאת את עצמה בהיריון.

אוסטריה, 1947. הלן קאלוורט, אחותו של טרומן, חוותה מקרוב מה המשטר הנאצי מסוגל לעשות, והיא מחליטה לחזור לארצות הברית. אבל כשהיא מגיעה לכרם השלֵֵו של אחיה ומגלה מה התרחש שם תשע שנים קודם לכן, היא מזדעזעת. הלן נחושה למצוא את רוזי שהורחקה מהיקב, וכך נחשפת לחוקי השבחת הגזע בארצות הברית. היא נוכחת לדעת שהמלחמה אמנם נגמרה, אך קרבות רבים עדיין לא הגיעו לסיומם.

רק היפים הוא רומן יוצא דופן על אהבה, הקרבה, מסירות ואומץ, שחודר עמוק לתוך הלב. מחברת רבי־המכר סוזן מייסנר טווה במיומנות סיפור הנע בין שנים ויבשות, ויוצר תמונה בוהקת בצלילותה. ספריה הקודמים של מייסנר, זוהר כמו גן עדן וסודות של חיים מופלאים, ראו אור בעברית בהוצאת מודן.

"סיפור רב רבדים ושובר לב." לייבּררי ג'ורנל

"מסע של אבל, תקווה והזדמנות שנייה, שמזכיר לכולנו שאנחנו יכולים לחולל שינוי." היסטוריקל נובל ריוויו