מחבר: אביגייל ג'ונסון, הוצאה לאור: פן, ידיעות ספרים, תרגום: אילן פן, מס' עמודים: 295.
הסקירה שלי:
ספר מקסים! סיפור אנושי ומרגש על חברות שנוצרת בין קשיש אלמן לבין נער בעייתי שמטופל על ידי מחלקת הרווחה.
סיפור אופטימי על חשיבות האמונה ביכולת האדם שמולך להשתנות ועל הכוח שאמונה כזאת נותנת לאדם שרוצה לשנות את חייו לטובה.
סיפור על תמיכה, עזרה, בדידות, געגועים, תקווה וריפוי.
ממליצה בחום!
אלפרד הוא אלמן שמתגעגע מאד לאשתו שנפטרה וכדי למלא את הריק שנוצר בחייו ומרוב בדידות הוא ממלא את ביתו בחפצים עתיקים שהוא קונה ואוסף.
יום אחד, נער בשם קיאן זורק אבן על חלון ביתו של אלפרד וכתוצאה מכך אלפרד מובל לבית החולים לטיפול.
קיאן הוא נער שמטופל על ידי מחלקת הרווחה. אימו נטשה אותו ואת אחיו והם גדלו במשפחות אומנה ובמוסדות. קיאן התחבר עם עבריינים והסתבך עם שתייה, סמים וגניבות.
כשאלפרד משתחרר מבית החולים, עובדת סוציאלית מגיעה לביתו ומספרת לו שהרשויות מבקשות שקיאן יירשם לתוכנית "צדק משקם" שבה קיאן יבוא לעזור לו לסדר את ביתו ולהחזירו למקום שראוי למגורים וכך אלפרד לא יילקת לדיור מוגן וקיאן ישתקם ולא יצטרך ללכת לכלא.
אלפרד מתנגד אבל לאט לאט נוצר קשר בין השניים, הם לומדים להכיר זה את זה, משתפים אחד את השני, עוזרים אחד לשני ונוצרת ביניהם חברות חזקה.
אלפרד מלמד את קיאן לבשל ועוזר לו לחשוב על עתיד טוב יותר עבורו, נותן לו תקווה, מעודד אותו, מאמין בו, מלמד אותו להיות בטוח בעצמו ולהבין שהוא שווה.
קיאן עוזר לאלפרד להיפטר מערימות החפצים שמשתלטים על ביתו. מערכת היחסים ביניהם חווה לא מעט עליות ומורדות במהלך הסיפור עד הסוף האופטימי והמרגש.
הספר מוכיח עד כמה חשובים הקהילה והחברים לצורך הפגת הבדידות ולנטיעת התקווה והכוח לאדם להמשיך לחיות גם כשהוא נופל.
ספר נוגע ללב ואופטימי.
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
"כולנו עושים שגיאות. אתה לא הגרסה האחרונה של עצמך, אתה יודע. אתה עדיין יכול להשתנות."
כשאספן קשיש ואקסצנטרי ונער בעייתי הופכים לתקווה האחרונה זה של זה – מה כבר יכול להשתבש?
אלפרד הוא אלמן מבוגר שממלא את החלל שהותירה אשתו המנוחה בלבו בעתיקות ובשאר חפצים שהוא אוגר. קיאן הוא נער אבוד שמערכת הרווחה כשלה בטיפול בו ומתקשה ללכת בדרך הישר.
לאחר שקיאן זורק לבנה דרך חלונו של אלפרד, ההלם משגר את אלפרד לבית החולים ועובדת סוציאלית נשלחת לביתו – וכבר אי אפשר להתעלם מנטייתו לאגרנות. לבקשת הרשויות, אלפרד והעובדת הסוציאלית מסכימים לרשום את קיאן לתוכנית "צדק משקם" שתסייע להפוך את ביתו של הקשיש למקום ראוי למגורים. הבעיה היא שאלפרד אינו מוכן להיפרד מאף אחד מאוצרותיו, ובוודאי שאינו מעוניין בחברתו של קיאן.
אף על פי כן נרקמת בין השניים חברות בלתי צפויה, והאלמן הזקן והבחור הצעיר עוזרים זה לזה הרבה מעבר למה שיכלו לדמיין.
אספן התקוות הוא סיפור מחמם לב על ידידות בין-דורית, על כוחה של קהילה ועל האפשרות למצוא תקווה גם במקומות שבהם נדמה שהיא אפסה לחלוטין.
"טיעון משכנע עד כמה אנו זקוקים לידידות ולקהילה כדי להחזיק מעמד." – The Times
