מחבר: אליסון ריצ'מן, הוצאה לאור: פן, ידיעות ספרים, תרגום: אילן פן, מס' עמודים: 327.
הסקירה שלי:
סיפור אנושי, עדין, אופטימי ומרגש על כוחן של ידידות ושל אהבה בריפוי נפש פצועה.
הסיפור מתרחש בתקופה שלאחר מלחמת וייטנאם שהשלכותיה הותירו חיילים אמריקאיים ומשפחות ווייטנאמיות עם טראומות שבגללן הם מתקשים להשתקם ולהמשיך בחיים.
סיפור על זמן, על זיכרון שנע בין עבר להווה, על אובדן, על כאב, התמודדות עם פוסט-טראומה בעקבות זיכרונות מהעבר שלא נותנים מנוח, על ריפוי ועל אהבה אמיתית וחזקה.
המסר הוא שניתן לשקם נפש פצועה, זה לוקח זמן, צריך לנצל כל רגע ולא להתייאש. הזמן הוא דבר יקר ובעל ערך רב וביכולתו לרפא:
"אף אחד לא יודע כמה זמן יש לו באמת בעולם הזה".
"יום אחד תלמד שהדבר היחיד בעולם שאתה מתאווה לו יותר מכל אינו כסף אלא זמן".
ממליצה לקרוא את הערת החברת בסוף הספר שבה היא מפרטת על האירועים ששימשו לה רקע לסיפור ולדמויות.
נהניתי ואני ממליצה בחום!
השנה היא 1979, גרייס גולדן גרה בניו יורק עם בעלה ובנותיה. יום אחד היא רואה ילד וייטנאמי ישן על המדרכה, מרחמת עליו ולוקחת אותו לביתה במטרה למצוא את אימו. המפגש הגורלי הזה ישנה את חייה לעד.
גרייס פונה למשטרה ומגלה כי הילד באו נמצא בחסות דודתו אן והם נמצאים במנזר של פליטים עקב היותם היחידים שניצלו מבני משפחתם, שברחו באונייה מוייטנאם לאחר שסבלו מיחס אכזרי של המשטר הקומוניסטי. אימו ואביו טבעו בדרך כשבנם היה עד לאירוע הטראומתי הזה.
גרייס לוקחת על עצמה פרוייקט ומחליטה לעזור לאן ובאו להשתקם, היא מלמדת אותם את השפה האנגלית, איך להתנהל בחיים ועוזרת להם להשתלב בחברה.
גם בעלה לקח על עצמו בעבר פרוייקט דומה. כשביקר את אביו בבית החולים, הוא פגש שם את ג'ק. ג'ק הוא חייל ששרת בוייטנאם, נפצע קשה בפנים ונותר עם פנים מצולקות ונפש פגועה כתוצאה ממה שחווה שם, כולל אובדן חברים, ומאז הוא שרוי בפוסט טראומה.
בעלה של גרייס התחבר עם ג'ק ונתן לו עבודה בחנות השעונים שבבעלותו ושאותה ירש מאביו, חנות שבה מתקנים שעונים מקולקלים ושתעזור לג'ק לרפא את נפשו הפגועה, השבורה, ה"מקולקלת".
הסיפור עוקב אחר גרייס, בעלה, ג'ק, אן ובאו ומערכות היחסים שנוצרות ביניהן:
היחסים הקרובים שנוצרים בין גרייס לאן ובינה לבין באו הילד, יחסי החברות בין בעלה של גרייס לג'ק שהפך לבן בית אצלם, הידידות הקרובה שנוצרת בין ג'ק לאן, החברות בין באו לבת של גרייס ובעיקר הקשר המרגש שנוצר בין ג'ק לבאו, שני אנשים עם נפש פצועה שחוו טראומה ושחנות השעונים עוזרת להם להחלים.
כל הדמויות, כולל גרייס, מתמודדות עם אובדן של בני משפחה, עם כאב, זכרונות וטראומות מהעבר והידידות שנרקמת ביניהם עוזרת להם להירפא ולחזור לחיים.
הסוף אופטימי ומאד מרגש, הוא מלמד על חוזקה וכוחה של אהבת אמת:
"אדם חייב למצוא דרך לשמור על אהבה בחיים שלו".
תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:
ניו יורק, 1979. גרייס גולדן נתקלת בילד וייטנאמי קטן שישן על המדרכה. כשהיא לוקחת אותו הביתה, היא עדיין לא יודעת שהמפגש הזה ישנה את חייה לעד.
הילד, באו, ודודתו אן הם הניצולים היחידים ממשפחתם שברחה מווייטנאם. גרייס, שנושאת גם היא צלקות מן העבר, מתחילה לעזור להם. וכך גם ג'ק, חייל משוחרר מווייטנאם עם נשמה פצועה, שעובד בחנות השעונים "שעות הזהב" – מקום שבו מתקנים שעונים מקולקלים ואולי גם נשמות שבורות.
בזהירות ובדייקנות של שען מומחה, חלק אחר חלק וקפיץ אחר קפיץ, שוזרת אליסון ריצ'מן בסגנונה המיוחד והאהוב את קורותיהם של גרייס, באו וג'ק, שדמויותיהם כובשות את הלב ובה בעת מנפצות אותו לרסיסים.
שומרי הזמן הוא סיפור עוצמתי על אובדן, על אהבה ועל כוחה המרפא של ידידות בלתי צפויה, מאת מחברת רבי־המכר האישה האבודה, גן המכתבים ושעות הקטיפה.
"רומן מרגש על היכולת לרפא נפש פגועה." – מרג'אן כמאלי, מחברת רב המכר "הלביאות מטהראן"
"רומן מרגש ומעודן." – People Magazine (ספר השבוע)
