שירה גאולה

הסקירה שלי:

נועה ירון-דיין יודעת לכתוב! הספר חודר עמוק וקשה שלא להזדהות עם הגיבורה.

הספר כתוב טוב אבל השרה עלי דיכאון ועצב והמון רחמים כלפי הגיבורה הבודדה.

זהו סיפור על נערה יתומה מאב שגרה בירושלים ושמה שירה גאולה. היא בת לאם חוזרת בתשובה שנשואה בשנית לגבר חרדי.

שירה גאולה לא מסתדרת עם אביה החורג, לא מתחברת לדת ומחליטה לעזוב את הבית ולצאת לחופשי אל העולם החילוני המבטיח. היא וחברתה הטובה עדינה מתמרדות, נשלחות לפנימייה אך גם שם לא משתלבות. הן מתחברות לנערים עבריינים ששותים וצורכים סמים. הן ישנות במקומות זמניים.

אחד מהעבריינים, אפולו, מתאהב בשירה גאולה ועוזר לה לשרוד. יום אחד היא עדה למעשה אלים שלו כלפי אחד הילדים ובורחת מהמקום. בהמשך היא מסתבכת בגללו במעשה פלילי ומגיעה למעצר.

כשהיא בורחת מאפולו היא מכירה חבורת ברסלבים ומסתובבת איתם. הם שואפים להתעשר מחלוקת ספרי דת. גם שם יש בחור שנקשר אליה והיא אליו.

שירה גאולה כל כך בודדה, הרגשתי רחמים כלפיה. היא מסתובבת ולא מוצאת את עצמה. היא כותבת את כל מה שקורה לה במחברות ומייד שורפת אותן. היא שותקת הרבה.

אמה שולחת לה מכתבים ולוקח המון זמן עד שהיא מעיזה לפתוח אותם ולקרוא אבל מבינה עד כמה היא מתגעגעת לחום ולאהבה של אמא.

לאט לאט בעזרת החברים הברסלבים שפגשה, היא מגיעה להארה ומנסה לתקן את חייה. הספר מסתיים בנימה אופטימית.

נועה ירון-דיין מספרת לנו על עולמם של החוזרים בתשובה, על הקושי שלהם להשתלב בין החרדים, על הרגשת השונות שלהם ועל הרצון להקפיד בצורה קיצונית על כללי הדת כדי להיטמע בחברתם של החרדים.

 אהבתי מאד את ספרה הקודם “מקימי”. לספר הזה התחברתי פחות, ולו רק בגלל שהיה לי עצוב לאורך כל הסיפור והרגשתי רחמים כלפי אותה בחורה תלושה ובודדה. אהבתי את הסוף שמשאיר המון מקום לאופטימיות באשר לעתיד הגיבורה, משפחתה וחבריה. ממליצה בחום!

תקציר, כפי שמופיע בגב הספר:

ביום ההוא היה לי חשק להכאיב באמת. כעסתי ולא לקחתי שום הסוואה. זה היה ואן ויי טיקט — אאוט. קבעתי עם עדינה בתחנת דלק בכניסה לעיר, והיא חיבקה אותי שם ואמרה: "ברוכה הבאה לחיים האמתיים". נשברתי לה קצת בתוך הידיים, הדמעות הציפו אותי, וכאב ראש חד הִכּה לי ברקות ושיתק אותי. הלב שלי דפק. הייתי אמורה להיות מבוהלת, אבל לא הייתי. הייתי מכווצת ומאומצת כאילו דחפתי הר. בתוך הידיים של עדינה הכול קרס והתמוטט, ועם הדמעות באה לי גם הרגשה משכרת של אושר. של חופש.

שירה גאולה, יתומה מאב, ובת לאם בעלת תשובה שנישאה בשנית, הפעם לגבר חרדי, נזרקת מתוך חייה המתפוררים ומגיעה לרחוב. היא צוללת אל מעמקי העיר שמתחת לעיר, וזו מקבלת אותה בזרועות פתוחות ומובילה אותה להרפתקה פלילית שאולי תשנה את חייה.

נועה ירון־דיין, שבספרה רב־המכר מקימי סיפרה על עולמם של החוזרים בתשובה, מתמודדת הפעם עם התהיות שבכיוון ההפוך. את ההוויה התל־אביבית מחליפה ירושלים של מטה, וגם הפעם היא עושה זאת בסיפור קולח ושובה לב.